שלח הודעה ללא התחייבות
בלוג משפטי בלוג דיני בנקאות רלבנטיות המסמכים והיקף הגילוי והעיון

רלבנטיות המסמכים והיקף הגילוי והעיון

 
מאת: גלעד נרקיס, משרד עורכי דין    | פורסם ב: 05/07/2009 | צפיות: 7528
5.0 מתוך 5.0
(מספר מדרגים 1)

רוצה שנחזור אליך?
אל גלעד נרקיס, משרד עורכי דין

כאמור, יש לשאול עד כמה יש מקום להעמיק את ההיתר לקיים גילוי על חשבון יעילות ההליכים, ועד כמה יסייעו הליכי הגילוי לעשיית משפט צדק.


קראו עוד בתחום

כאמור, יש לשאול עד כמה יש מקום להעמיק את ההיתר לקיים גילוי על חשבון יעילות ההליכים, ועד כמה יסייעו הליכי הגילוי לעשיית משפט צדק.

 

נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבית-המשפט בעניין גילוי מסמכים, יש להשתמש בסמכות זו בזהירות. במסגרת שיקול-דעת זה אין להורות על גילוי מסמכים "כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה", וכאשר הגילוי "עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך"[1]. הפעלת שיקול-הדעת באופן זה עולה מתקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, כי בית-המשפט לא ייעתר לבקשה לגלות מסמכים שאינם נוגעים לשאלה הנדונה[2].

 

גילוי מסמכים משתרע על כל "המסמכים הנוגעים לעניין הנדון" ועל צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נשוא התובענה. נמצא, כי הרלבנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט.

 

הרלבנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלבנטי[3].

 

לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו.

 

 ודוק: לעיתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילויים של אלה אינה מהווה "דייג" אסור. "'הדיג' אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת, ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לעניין, והחיפוש אחריהם אינו "דיג". הנטיה המודרנית היא לקולא דווקא[4].

 

לאחר שהתגלה המסמך המבוקש בתצהיר גילוי מסמכים, הרי המדובר כהודאה שהמסמך רלבנטי ועל-כן לא תיתכן התנגדות להצגתו על סמך הטענה שהמסמך אינו שייך לעניין[5].

 

מסמך שמקצתו שייך לעניין ומקצתו אינו שייך טעון גילוי אך כשיידרש בעל הדין להציגו, יוכל למנוע את העיון באותו חלק שאיננו שייך לעניין, על-ידי שיכסה אותו או יסתיר את תוכנו בדרך אחרת[6].

 

כאשר יש בגילויה של ראיה מסויימת כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שנתבקש לגלותה, יינתן צו שיחייבו בגילוי אך ורק ביחס לראיות שהן רלבנטיות[7].

 

 בעניין ויטלזון[8] נאמר כי רק מסמכים שהם רלבנטים באופן ישיר וברור למחלוקות נשוא התובענה, על-פי הגדרה "צרה" של מסמכים רלבנטים, יש לשקול את גילויים במסגרת בקשה לגילוי מסמכים, כאשר יש בגילוי מסמכים אלה משום גילוי סודות עסקיים ומסחריים. חיוב המשיבים בגילוי מסמכים, הכוללים סודות מסחריים ועסקיים, ואשר אינם רלבנטים באופן ישיר ומידי למחלוקות העולות מהתובענה, ונכללים בהגדרה ה"רחבה" של מסמכים רלבנטים, יפגע במשיבים במידה העולה על הנדרש, גם לנוכח העיקרון החשוב של גילוי ראיות ומסמכים.

 

כמובן, שגם מסמך שאינו מתייחס ספציפית ליחסים בין הצדדים יכולה להיות לו רלבנטיות לתביעה [9].

 

על הבקשה לקבל את המסמכים הרלבנטיים להיות מוגשת בכנות ותום-לב, ובקשה גורפת וכוללנית אינה אלא "מסע דייג" ואינה מעידה על תום-לב כלל וכלל[10].

 

במצב בו מתבקש גילויים של סוגי מסמכים מאחר שאין ביכולתו של המבקש להצביע על מסמכים ספציפיים, עלול להיווצר "מעגל שוטה": המבקש יידרש להוכיח את רלבנטיות המסמכים כתנאי לעיון בהם, אך הוא יוכל להצביע על רלבנטיות, אם בכלל, אלא רק לאחר שיעיין באותם המסמכים.

 

על מנת להיחלץ מפרדוקס זה, נקבע כי מן הראוי ליצור זיקה בין דרישת הרלבנטיות לבין הסעד המבוקש. המבקש את גילויים של סוגי מסמכים יידרש להוכיח, כי על פניו, סוגים אלה רלבנטיים לעניינו[11].

 

כך, בעניין יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ[12] נתגלעה מחלוקת של ממש בשאלה אם ברשות הבנק מסמך, או מסמכים, העשויים להעיד על הפטרת המבקש מחבותו[13]. מחד, עומד המבקש – שכל הגנתו תלויה באפשרות לעיין בסוג מסמכים. מאידך ניצב הבנק, שבאי-כוחו לא הצביעו על אינטרס מהותי המונע גילוי ועיון כאמור.

 

הבנק לא טען שייגרמו לו – או לצד שלישי הקשור עמו – נזק או הכבדה בלתי-סבירה בעקבות היענות לבקשה. זאת, זולת החשש מעיכוב שלא לצורך של הדיון בהליך, שניתן למונעו על-ידי תחימת משך העיון לתקופת זמן סבירה.

 

נמצא, כי אין בכוחן של טענות הבנק לשלול את תחולתו של עיקרון הגילוי במקרה זה ולמנוע את מתן הסעד המבוקש.

 


[1]     א' גורן, 162.

[2]     רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193.

[3]     ברע"א 6546/94 בנק איגוד נ' הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט(4) 54.

[4]     ברע"א 6546/94 בנק איגוד נ' הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט(4) 54.

[5]     י' זוסמן, 441.

[6]     י' זוסמן 442, וראה: ת"א (י-ם) 455/94 חב' הכשרת היישוב נ' רשת שוקן, דינים מחוזי כו(5) 459.

[7]     רע"א 7606/01 הראל נ' בנק איגוד לישראל, דינים עליון סב 93.

[8]     ה"פ (ת"א) 626/00 ויטלזון נ' פנטאקום בע"מ, דינים מחוזי לג(1) 244.

[9]     ת"א (חי') 10127/97 מרדכי רוטנברג נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 98(3) 6512.

[10]    ה"מ (חי') 762/98 בת שבע אביגדור נ' בנק לאומי לישראל, תק-מח 2001(1) 11358.

[11]    רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ו-2 אח', תק-על 2002(2) 2481.

[12]    רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ו-2 אח', תק-על 2002(2) 2481.

[13]              וראו גם רע"א 4256/98 ה.ל.ס בע"מ נ' כור מתכת בע"מ ואח' (לא פורסם).


המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
עוד בנושא דיני בנקאות
חדשות ופסקי דין בנושא דיני בנקאות
    תשובות של עורכי הדין בפורום
    (פרסום ממומן)