שלח הודעה ללא התחייבות
בלוג משפטי בלוג דיני בנקאות עיכוב ביצוע פסק דין

עיכוב ביצוע פסק דין

 
מאת: גלעד נרקיס, משרד עורכי דין    | פורסם ב: 24/06/2009 | צפיות: 4199
רוצה שנחזור אליך?
אל גלעד נרקיס, משרד עורכי דין

המבקש מלכתחילה נמנע מלטעון כי לא יוכל להיפרע מן המשיב באם יתקבל ערעורו, ואפילו היה טוען זאת הרי שטענה זו מוקשה לנוכח היות המשיב תאגיד בנקאי.


קראו עוד בתחום

מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת קיום פסק הדין. המבקש מלכתחילה נמנע מלטעון כי לא יוכל להיפרע מן המשיב באם יתקבל ערעורו, ואפילו היה טוען זאת הרי שטענה זו מוקשה לנוכח היות המשיב תאגיד בנקאי. כל שציין בפנינו המבקש הוא כי מימוש פסק הדין "מהווה הכבדה" עבורו, אולם ברי כי אין בכך בלבד כדי לבסס טענה משפטית בדבר הטיית מאזן הנוחות לצדו. אף סיכויי הערעור אינם טובים, – באשר אין ברשותו של המבקש ראיות בכתב כנגד שטר הערבות עליו הוא חתום.

ע"א 9138/05 אברהים בולוס נ’ בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בבית המשפט העליון, בפני כבוד השופטת א’ פרוקצ’יה

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, על פיו חוייב המבקש לשלם למשיב סכום של 1,355,697.53 ש"ח, בגין שטר ערבות עליו הוא חתום. החברה העוסקת בניהול אולמות ארועים, פתחה חשבון בסניף בנק דיסקונט לישראל בע"מ, הוא המשיב, בתחילת שנות ה-90. בגין יתרת חובות שנצטברה בחשבונות החברה הגיש המשיב תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגדה וכנגד בכיריה, בה תבע את כיסוי החובות בסך 3,631420.63 ש"ח.

 

המבקש, אשר היה ערב לחברה, נתבע לשלם 1,355,697.53 ש"ח, על יסוד כתב ערבות מוגבלת לסך 700,000 ש"ח (קרן) שנחתם ביום 22.2.95. הנתבעים בתובענה, ביניהם המבקש, הגישו בפני בית המשפט בקשות רשות להתגונן. בית המשפט קיבל את הבקשות, אולם קבע כי על הנתבעים להפקיד חלק מסכום התביעה בקופת בית המשפט, וזאת נוכח חולשת טענותיהם ביחס למסמכים שבידי המשיב, המבססים את עילת התביעה. בכלל זה, חויב המבקש בהפקדת סכום בסך 100,000 ש"ח בתוך 60 יום. המבקש – כמו גם יתר הנתבעים – נמנע מהפקדת הסכום במועד, והפקידו אך ביום 24.5.05. בקשתו למתן היתר להפקדה המאוחרת נדחתה על ידי בית המשפט (בש"א 11918/05), כמו גם בקשותיו לעיכוב המשך ההליכים (בש"א 7598/05, בש"א 12933/05).

הלכה היא, כי מקום בו שזכה בעל דין בהליך משפטי, יהנה הוא מפירות זכייתו, ורק במקרים חריגים יעוכב ביצוע פסק הדין. על המבקש לחרוג מן הכלל הנוהג להוכיח כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: כי הסיכויים לערעורו טובים, ומאזן הנוחות נוטה לטובתו, ובכלל זה, כי עלול להיות קושי להשיב את המצב לקדמותו באם יזכה בערעור לאחר ביצוע פסק הדין (ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ נ’ ויטקו כימיקלים בע"מ, פ"ד מא(1) 713). טעם זה יפה גם בהקשר לפסק דין כספי, שאז נדרש מבקש עיכוב הביצוע להוכיח כי לא יוכל או יתקשה באופן ניכר לגבות בחזרה את כספו מן התובע באם יזכה בערעור (ע"א 4079/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה-שומרון נ’ מעונה חברה לבנין בע"מ ואח’, תק-על 2005(3) 2697; א’ גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה) 623).

במקרה שלפנינו, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת קיום פסק הדין. המבקש מלכתחילה נמנע מלטעון כי לא יוכל להיפרע מן המשיב באם יתקבל ערעורו, ואפילו היה טוען זאת הרי שטענה זו מוקשה לנוכח היות המשיב תאגיד בנקאי (בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין נ’ בנק המזרחי, פ"ד מג(2) 172). כל שציין בפנינו המבקש הוא כי מימוש פסק הדין "מהווה הכבדה" עבורו, אולם ברי כי אין בכך בלבד כדי לבסס טענה משפטית בדבר הטיית מאזן הנוחות לצידו. אף סיכויי הערעור אינם טובים, – באשר אין ברשותו של המבקש ראיות בכתב כנגד שטר הערבות עליו הוא חתום. כל אחד מהטעמים האמורים, ובודאי משקלם המצטבר, מצדיקים את דחייתה של הבקשה.


המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
עוד בנושא דיני בנקאות
חדשות ופסקי דין בנושא דיני בנקאות
    תשובות של עורכי הדין בפורום
    (פרסום ממומן)