שלח הודעה ללא התחייבות
בלוג משפטי בלוג מקרקעין נדלן ניהול מרפאה באחד מחדרי דירת המגורים מחייב היתר

ניהול מרפאה באחד מחדרי דירת המגורים מחייב היתר

 
מאת: דן הלפרט- משרד עורכי דין ונוטריון    053-9428433| פורסם ב: 29/06/2015 | צפיות: 17590
3.6 מתוך 5.0
(מספר מדרגים 15)

  • איזור: אזור המרכז
  • כתובת: בר כוכבא 23 (מגדל V-TOWER)
  • עיר: בני ברק
  • טלפון: 053-9428433
רוצה שנחזור אליך?
אל דן הלפרט- משרד עורכי דין ונוטריון

כל אימת שאדם מנהל עסק מסוים בדירתו ולצורך כך באים בשערי ביתו אנשים (גם אם בהיקף לא גדול), הרי שמדובר בסוג פעילות המחייב היתר לשימוש חורג.


קראו עוד בתחום

ניהול משרדים, עסקים או קליניקות בדירות מגורים על ידי בעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים ופסיכולוגים, הינה תופעה נפוצה ביותר במקומותינו.


אלא, שרבים מהעובדים בדירת מגוריהם ומקבלים בה קהל בוודאי עושים זאת ללא "היתר לשימוש חורג" ולבטח אף אינם מודעים כלל לצורך בקבלתו ולסיכון הכרוך באי קבלתו (כתב אישום והרשעה).


חוק התכנון והבניה והתקנות שחוקקו מכוחו מחייבות קבלת היתר בניה לצורך הקמה של בניין או חלק ממנו (לרבות הרחבתו) וכן לצורך הריסתו.


סוג השימוש שניתן לעשות במבנה (מגורים, מסחר וכו') נקבע על פי תוכנית החלה על המקרקעין בהם מצוי המבנה, ועל כן לא ניתן לעשות שימוש אחר החורג מהשימוש הקבוע בתוכנית, אלא לאחר קבלת היתר מיוחד לצורך כך.


המונח "שימוש חורג" בקרקע או בבניין הוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965, והוא קובע, בין היתר, כי שימוש במבנה למטרה שלא הותרה על פי תוכנית החלה על המקרקעין או על פי חוק או על פי היתר הבניה שניתן לצורך בניית המבנה יהווה "שימוש חורג".


רבים סוברים כי זכות הקניין הנתונה להם בביתם כוללת את הזכות לעשות כל שימוש בחדרי דירתם, שהרי ביתם הוא מבצרם והוא נתון לרשותם לכל שימוש בו יבחרו.


מתברר שלא כך הוא. שימוש באחד מחדרי הדירה לצרכים שאינם מגורים בלבד עלול להסתיים לעיתים אפילו בכתב אישום והרשעה, כפי שארע לרופא המתגורר בגבעת שמואל.


בפסק דין שניתן ביום 17.11.05 על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כערכאת ערעור (עפ"א 80244/03) נקבע, כי שימוש באחד מחדרי דירת מגורים לצורכי מרפאה או משרד של רופא, כאשר בשאר חלקי הדירה מתגוררים בני המשפחה, נחשב כ"שימוש חורג" המחייב קבלת היתר.


באותו מקרה, הוגש כתב אישום נגד רופא, המטולוג בכיר העובד במשרה מלאה בבית חולים אשר נהג לקבל חולים בדירתו פעמיים בשבוע, לאחר סיום שעות העבודה בבית החולים.


דירת הרופא מצויה בבניין אשר לגביו הותר שימוש למגורים בלבד.


בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום ברמלה טענה המדינה, כי השימוש שעושה הרופא באחד מחדרי הדירה לצורך קבלת חולים, הינו שימוש חורג, שלא ניתן לו היתר.


הרופא לא כפר בעובדות, אך טען כי המושג "מגורים" רחב דיו כדי להכיל גם את האפשרות של שימוש באחד מחדרי הדירה לצרכיו כרופא.


בית משפט השלום (כב' השופט ש' ברוך), לאחר התלבטות, קיבל את עמדת המדינה והרשיע את הרופא בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.


וכיצד יוגדר האם שימוש מסויים הוא שימוש ל"מגורים", אם לאו?


בית משפט השלום סבר כי לצורך הקביעה הנ"ל ניתן להעזר במבחן "קבלת הקהל", היינו, כל אימת שאדם מנהל עסק מסוים בדירתו ולצורך כך באים בשערי ביתו אנשים (גם אם בהיקף לא גדול), הרי שמדובר בסוג פעילות המחייב היתר לשימוש חורג. כך למעשה נקבע, כי רופא המקבל קהל באחד מחדרי דירתו עושה שימוש החורג מהשימוש המותר, ולצורך כך הוא חייב לקבל היתר לשימוש חורג.


על החלטה זו של בית משפט השלום הגיש הרופא ערעור, אשר התברר כאמור בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
במסגרת הערעור טען הרופא כי הוא איננו מנהל מרפאה בביתו אלא מקבל אנשים "לצורכי ייעוץ ובדיקת מסמכים" בחדר העבודה שבביתו. הרופא טען עוד, כי הוא איננו מעניק טיפולים ואף איננו עורך בדיקות וכי היקף הביקורים בביתו הוא קטן (אנשים בודדים, פעמיים בשבוע, ולא מעבר לכך).


בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הרופא וקבע כי הכוונה במונח "מגורים" היא למקום בו חי אדם את חייו בהבדל מהמקום בו הוא מבצע את עבודתו וכי קבלת קהל היא מטרד אפשרי חיצוני, שיש לו השלכה על איכות חייהם של דיירי הסביבה.


בית המשפט המחוזי קיבל גם את מבחן "קבלת הקהל" שנקבע על ידי בית משפט השלום ואף הוסיף וקבע, כי הגעת קהל כרוכה בשימוש במקומות חנייה, בעומס תעבורתי במקרים מסוימים וכן השלכות נוספות כגון רעש. לכן, כך נקבע, אין רלבנטיות, לעובדה כי המערער אינו מטפל בחולים ואינו בודק אותם, אלא רק מייעץ להם.


אין להקל ראש במשמעות פסק הדין הנ"ל שכן יש בו כדי להשליך על מאות בעלי מקצועות חופשיים המנהלים, כדבר שבשגרה, את עיסוקיהם בדירות המגורים בהן הם מתגוררים עם משפחותיהם.


ברבים מבתי המגורים ברחבי הארץ ניתן למצוא רופאים, ארכיטקטים, פסיכולוגים ושאר בעלי מקצועות פרה- רפואיים המנהלים את עסקיהם באחד מחדרי דירת המגורים.


ראוי להזכיר גישה אחרת שונה בתכלית שבאה לידי ביטוי בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (ה"פ (ב"ש) 4011/98). שם עתר רופא שיניים כנגד החלטת ועדת תכנון ובניה שלא להתיר לו לעשות שימוש דו תכליתי בדירת מגוריו באשקלון למטרת הפעלה של מרפאת שיניים באחד מחדרי הדירה, בנוסף לשימוש בדירה למגורים.


בית המשפט שם, אישר את ניהול מרפאת השיניים בדירה וקבע, כי יש לפרש את המונח "מגורים" ככולל גם שימוש וניהול מקצוע חופשי, אם הדבר נעשה ביחד עם המגורים בדירה וכחלק מהם והכל בתנאי שהפעלת המרפאה אינה פוגעת בדיירים האחרים.


בכל הכבוד הראוי, עדיפה בעניניי גישתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע על זו של בית המשפט המחוזי בתל אביב וכל כך מדוע?


המחוקק, לדידי, לא חפץ בפלישת המדינה לגדרי ד' אמותיו של אדם ובהתערבות בנעשה בתוך כותלי ביתו, אלא חפץ שלא תגבר הצפיפות בבית המגורים ולא תפגע נוחות השכנים ואיכות חייהם כתוצאה משימוש יתר במעלית, בחדרי המדרגות, בחניות, או כתוצאה מרעש או לכלוך ולכן נקבעו כללים ברורים לסוג השימוש שיעשה בכל מבנה ומבנה.
קביעת בית המשפט המחוזי בתל אביב ואימוץ מבחן "קבלת הקהל" אינה משקפת, בכל הכבוד, את כוונת המחוקק, שהרי במה שונה קבלת פציינטים בודדים פעמיים בשבוע בדירתו של שכן בבניין שהוא רופא, מאירוח חברים רבים מידי שבוע (בליל שבת לדוגמה) בדירתו של שכן אחר בבניין?


זאת ועוד, האם באמת גוברת הצפיפות בבניין ונפגעת נוחות השכנים בשל ביקור מטופל בודד אחת לשעה המתבצע למשל אצל פסיכולוג המתגורר באחת מדירות הבניין ומקבל מטופלים בדירתו? דומה כי יש לענות לשאלה זו בשלילה.


בנוסף, על מנת לבחון את ההשפעה האמיתית על איכות החיים של השכנים בבניין, כתוצאה מ"קבלת קהל" באחת מדירות הבניין, יש להבדיל היטב בין "קבלת קהל" המתבצעת במהלך היום (בשעות בהן ממילא שוהים מרבית דיירי הבניין במקומות העבודה), לבין שעות הערב (בהן שוהים מרבית דיירי הבניין בדירותיהם).


נראה, אם כן, כי מתן פרשנות כה מצמצמת למונח "מגורים" תוך שימוש במבחן "קבלת הקהל", עלולים להחטיא את כוונת המחוקק ואף לפגוע במידת מה בהנאת בעל קניין מקניינו.


ראוי, אם כן, לאפשר שימוש דו תכליתי בדירת המגורים אשר כולל אף הפעלת משרד על ידי בעלי מקצועות חופשיים והכל במגבלות המבטיחות שמירה על איכות חיי השכנים האחרים בבניין.
 


עודכן ב: 29/06/2015

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
עוד בנושא מקרקעין נדלן
חדשות ופסקי דין בנושא מקרקעין נדלן
רוכשי דירת מגורים בפסגת זאב בירושלים גילו בה ליקויי רטיבות משמעותיים, והגישו תביעה כנגד המוכרים בטענה שהסתירו מהם את הליקויים במועד החתימה על הסכם המכר. תביעתם התקבלה והם יפוצו עבור הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמו להם
מאת: LawGuide | 14/06/2018
תשובות של עורכי הדין בפורום
(פרסום ממומן)


עו"ד יעל בועזעו"ד יעל בועזאזור המרכז053-9386035המשרד עוסק בתמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות מכר, חוזים והסכמים, ירושות וצוואות
עודד פרץ ושות` עודד פרץ ושות` אזור המרכז053-9428566עוסק בלשון הרע והוצאת דיבה, סכסוכי שכנים, פינוי שוכר, דיני עבודה ומשפחה
ד"ר איריס טרומן , משרד עו"דד"ר איריס טרומן , משרד עו"דאזור המרכז053-8007701ליווי וייצוג בתביעות מקרקעין והסכמי מכר, דיני עבודה, משפט מסחרי ולשון הרע.
טייבי נתנאל עו"ד ושות`טייבי נתנאל עו"ד ושות`ירושלים והסביבה053-9428367עוסק בתחום האזרחי-מסחרי, לרבות מקרקעין, משפחה, הוצאה לפועל ועבודה
סביר ושות` משרד עורכי דיןסביר ושות` משרד עורכי דיןאזור המרכז053-7933128כ-15 שנות ניסיון במקרקעין, נזיקי גוף ותאונות, דיני משפחה והסדרת מעמד בישראל
בן-דוד, יוסף, שימונוב ושות` - משרד עורכי דין ונוטריון	בן-דוד, יוסף, שימונוב ושות` - משרד עורכי דין ונוטריון אזור השפלה והסביבה053-7933102עוסק בדיני משפחה ומעמד אישי, מקרקעין, הוצל"פ וחדלות פרעון
עו"ד תומר ברביעו"ד תומר ברביאזור המרכז053-6112792עוסק מזה שנים במקרקעין, ליטיגציה אזרחית, דיני חברות, עבודה, והוצאה לפועל
עו"ד עפרה גבישעו"ד עפרה גבישאזור השפלה והסביבה 053-9386036עוסקים בייצוג בבתי משפט – אזרחי, חוזים, נזיקין, סכסוכי שכנים ופינוי מושכר
גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובוררגיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורראזור השפלה והסביבה053-9428571ליווי משפטי לעסקים וחברות, הסכמים מסחריים, קניין רוחני, דיני עבודה ומקרקעין