שלח הודעה ללא התחייבות
בלוג משפטי בלוג משפט פלילי ייחוס עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון למבצע עבירת המקור

ייחוס עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון למבצע עבירת המקור

 
מאת: עו"ד אביעד דור חי    053-7298718| פורסם ב: 19/02/2019 | צפיות: 33
  • איזור: אזור השרון והסביבה
  • כתובת: הדקל 3
  • עיר: תל מונד
  • טלפון: 053-7298718
רוצה שנחזור אליך?
אל עו"ד אביעד דור חי
מאמרים נוספים
מאת עו"ד אביעד דור חי

    האם החזקה או קבלה שהינה חלק מעבירת המקור תייחס את סעיף 4 למבצע עבירת המקור?


    קראו עוד בתחום

    סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון קובע: העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא בשווי שנקבע בתוספת השנייה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.

     

    סעיף הפרשנות בחוק איסור ה"ה מגדיר פעולה ברכוש: הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור;

     

    הנה כי כן העולה מהחוק הוא שאפילו החזקת רכוש אסור עונה להגדרת "פעולה ברכוש" ומהווה עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

    סעיף זה במקור נחקק כדי למנוע מצד ג' לקבל ולהחזיק רכוש אסור, שמבצע עבירת המקור מנסה להעביר לו וזאת מתוך כוונת המחוקק למנוע מהרכוש האסור להיות הליך חוקי ולגיטימי במסחר בין בני האדם ולמנוע את הטמעתו במערכת הכלכלית פיננסית בכל מערכת כלכלית איתה מתנהל הציבור.

     

    בהיותי ק' חילוט ביאחב"ל עלתה השאלה מה דין מבצע עבירת המקור אשר מטבע הדברים כאשר הוא משיג את הרכוש האסור או מבצע עבירה באמצעותו , הוא מחזיק אותו כחלק מובנה ואוטומטי של ביצוע עבירת המקור האם ביצוע אותם יסודות עבירה שמקיימים את עבירת המקור ייחשבו גם עבירת הלבנה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

     

    נושא זה הועלה גם בפני הגורמים המנחים בתחום בפרקליטות המדינה

     

    ההנחייה היתה כי כאשר הנסיבות הן כאלה שביצוע עבירת המקור אינה מערבת פעולה אשר פוגעת בערך נוסף המוגן על ידי חוק איסור הלבנת הון אלא רק פוגעת בערך המוגן של סעיף עבירת המקור הרי שאין מקום לייחס לחשוד עבירת הלבנת הון.

     

    ניתן דוגמה , אם למשל שוטר תופס על חם שודד כשהוא מחזיק שק ובו חצי מליון ₪ שנשדדו , לא ניתן יהיה לייחס לחשוד עבירת הלבנת הון לפי סעיף 4 בנוסף לעבירת השוד מאחר ובמעשיו לא פגע בערך נוסף מעבר לפגיעה בערך המוגן של עבירת השוד שהינה זכות הקנין של הפרט לעומת זאת אם אדם השלים עוקץ של קבלת דבר במרמה כאשר סכום הכסף שנתקבל במרמה "נוחת" ישירות בחשבון הבנק שלו (ניתן לראות בזה פעולת קבלה או החזקה קונסטרוקטיבית) הרי שבמקרה זה ניתן יהיה לייחס לו עבירת הלבנת הון בנוסף לעבירת המרמה שכן מעבר לפגיעה בערך המוגן של עבירת המקור שהינו הזכות הקנינית של הפרט הרי שקבלת הכסף לחשבון הבנק שלו פגעה בערך מוגן נוסף שהינו תקינות ומהימנות המערכת הבנקאית שזה ערך מוגן נוסף , ערך שבין היתר חוק איסור הלבנת הון נועד להגן עליו.

     

    דברים אלה עולים בקנה אחד עם הנאמר בפס"ד בלאס ציצאשוילי ע"פ 8325/05 , שם דובר בספיח לפרשת בנק למסחר במסגרתה העבירה אתי אלון צ'קים בנקאיים לגורם שהעבירם לפריטה בצ'ינג , כאשר בעלי הצ'יינג חתמו על הצ'ק חתימת הסבה על שם המוטב המופיע בצ'ק (מוטב שאינו קשור לגורם שהעביר להם את הצ'ק) ועל כך הורשעו בעלי הצ'יינג בזיוף ושימוש במסמך מזויף , קבלת דבר במרמה ועבירה לפי סעיף 3א לחוק איסור הלבנת הון , סעיף שמהותו טשטוש והסתרה של רכוש אסור וכן עבירה לפי סעיף 4 לחוק.

     

    אחת הטענות של הסנגורים היתה שאי אפשר לייחס ללקוחותיהם גם את עבירות המקור וגם את עבירות הלבנת ההון על בסיס אותם עובדות שיצרו את יסודות עבירת המקור , לשיטתם יסודות עבירת ההלבנה צריכות להתקיים באופן כרונולוגי לאחר סיום הפעולות שיוצרות את עבירות המקור וכנגזר מזה את הרכוש האסור.

     

    אולם, בימ"ש דוחה טענה זו וקובע שאין שום אינדקציה בלשון החוק שמלמד על עמדה זו ולכן אותם פעולות ויסודות עבירה יכולות להתקיים בו זמנית הן עבור עבירת המקור והן עבור עבירת הלבנה ואין צורך להראות שלביות כרונולוגית והפרדה בין עבירת המקור לעבירת ההלבנה.

     

    לכאורה לפי פס"ד זה עולה כי בענייננו יהיה ניתן לומר שגם מבצע עבירת המקור שנתפס על חם והרכוש האסור בידיו(ובהנחה ששוויו לפחות 150,000 ₪) יואשם גם בעבירה הלבנה לפי סעיף 4 לאור העובדה שהוא מבצע פעולת החזקה שכן לכאורה מפסיקה זו עולה שאותם יסודות עבירה יכולים לשמש הן לעבירת מקור והן לעבירת הלבנה.

     

    אולם, ניתן לאבחן בין המקרה בו דן פסק הדין לבין המקרה שלנו , וזאת על פי העיקרון שהזכרנו לעיל שבמקרים שבהם אותם יסודות עבירה משמשים הן לעבירה המקור והן לעבירת הלבנת הון, יש לבדוק האם מעבר לפגיעה בערך המוגן של עבירת המקור ישנה פגיעה נוספת בערך המוגן על ידי עבירת הלבנת הון ואכן בפס"ד בלאס וציצאשוילי שהזכרנו לעיל, ניתן לומר כי מעבר לערך המוגן של עבירת זיוף וקבלת דבר במרמה, שהינם עבירות שבאו בעיקר להגן על קנינו של אדם, יש גם את עצם הטמעת הצ'קים המזוייפים במערכת הבנקאית שפוגעת בתקינות ומהימנות המערכת וזהו ערך שחוק איסור הלבנת הון בא להגן עליו ולא בכדי בימ"ש שילב בהכרעתו (שם פיסקה 20) את מטרת הצעת חוק איסור הלבנת הון וייעודו בין היתר למנוע הטמעת רכוש במערכת הפיננסית לגיטימית, לפיכך ניתן לומר שפס"ד בלאס ציצאשוילי, לא רק שאינו סותר את עמדנו ביחס למבצע עבירת מקור המחזיק במסגרת ביצוע עבירת המקור את הרכוש האסור, אלא אף משתלב עם עמדתנו.

     

    דבר זה מוביל אותנו לתהייה בנושאים דומים שעלו בתקשורת , למשל לאחרונה הוזכרה פרשת "יהלום שחור" בתקשורת , במסגרתה הוברחו לארץ באמצעות הגוף , יהלומים בשווי עשרות מליונים והמשטרה מייחסת לחשודים הן עבירות של הברחות טובין והן עבירה של הלבנת הון .יסודות עבירת הברחת טובין לכאורה גם מקיימים את יסודות עבירות ההלבנה הן את סעיף 3א האוסר על הסתרת תנועת הרכוש האסור שכן בהברחת טובין הרכוש בו זמנית גם נהיה רכוש אסור וגם העברתו מחו"ל לארץ נעשית בהסתרה וכמו כן עונה על סעיף 4 לחוק אשר כלל אינו דורש הסתרה אלא עצם פעולת העברת הרכוש האסור עונה על דרישות הסעיף.

     

    אולם , כפי שאמרנו לעיל במצב כזה כאשר עבירת המקור ועבירת הלבנת הון נגזרות מאותם פעולות בדיוק יש לבחון האם מעבר לפגיעה בערך המוגן של הברחת טובין לארץ יש פגיעה נוספת בערך מוגן הקשור לחוק איסור הלבנת הון. וכאן הבעיה מורכבת יותר שכן הערך המוגן של הברחת טובין כבר כולל בתוכו הגנה על אינטרס הפיקוח והבקרה על כל חפץ שנכס לארץ הן בהיבט הביטחוני , הן בהיבט הרפואי והן בהיבט המיסויי כלכלי.

     

    אם כן נשאלת מהו הערך המוגן הנוסף שאינו כלול בעבירת המקור שעליו באה להגן עבירת הלבנת הון?

     

    על פניו לא נראה כי קיימת פגיעה בערך מוגן נוסף ואכן ייתכן ובהברחת טובין לארץ יידרש אקט נוסף מעבר לאקט ההברחה שיענה על יסודות עבירת ההלבנה , כדי שנוכל לייחס לחשודים גם עבירת הלבנת הון , דבר שייצטרך בשלב כל שהוא לעמוד להכרעת בימ"ש.

     

    דבר דומה הנחה היועמ"ש לממשלה בענין תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון אשר הכניס את עבירות המס לרשימת עבירת המקור לענין עבירת הלבנת הון, שם הבהיר היועמ"ש כי לצורך הוכחת עבירה הלבנה של רכוש אסור מכח עבירת העלמת מס תחוייב המדינה להראות פעולת הלבנה ברכוש מעבר לפעולות ששכללו את עבירת המס, למרות שבמהותם עבירות מס כוללות אלמנטים של הסתרה, הווה אומר, עקרון הקיום הסימולטני של עבירת מקור ועבירת הלבנה שחל במקומות אחרים לא יחול בעבירות מס וניתן לומר שגם הנחייה זו משתלבת עם הפרשנות שלנו שכן הערך המוגן בעבירת מס הוא גם מניעת פגיעה בזכות הקניינית של המדינה וגם מניעת פגיעה בתקינות ומהימנות המערך הכלכלי מיסויי של המדינה ומניעת היווצרות והטמעת הון שחור במערכת הכלכלית ומכך ניתן להסיק שעבירת הלבנה שנוצרת אוטומטית מעצם קיומה של עבירת מס אינה מגינה על ערך מוגן נוסף שאינו כלול בערך המוגן על ידי עבירת המקור ולכן נדרש אקט נוסף ונפרד הפוגע בנפרד בערך המוגן של חוק איסור הלבנת הון.

     

     


    עודכן ב: 19/02/2019

    המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

    דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
    עוד בנושא משפט פלילי
    חדשות ופסקי דין בנושא משפט פלילי
    כנגד הגבר הוגש כתב אישום בטענה שאיים על אשתו לשעבר בזמן שהיו בהליכי גירושין, כאשר במהלך ויכוח אמר לה שיקבור אותה ושידאג שיזרקו אותה מהעבודה. מדוע בית המשפט החליט לזכות אותו מעבירת האיומים?
    מאת: LawGuide | 15/07/2019
    תשובות של עורכי הדין בפורום
    (פרסום ממומן)


    עו"ד אלון שליכטרעו"ד אלון שליכטראזור המרכז053-8007600עו"ד פלילי מקצועי ומנוסה, ייעוץ מיידי 24 שעות ביממה
    אהרון מלכה, עו"דאהרון מלכה, עו"דאזור המרכז053-7325962תובע לשעבר בפרקליטות מחוז ת"א (פלילי) מייצג חשודים ונאשמים בכל הארץ 24/7,
    עו"ד פלילי – גיל באיער עו"ד פלילי – גיל באיער אזור המרכז053-9428974תובע משטרתי לשעבר, ייעוץ ראשוני חינם 24 שעות
    יהושוע (שוקי) בלנגה - משרד עו"דיהושוע (שוקי) בלנגה - משרד עו"דאזור הצפון053-9428843עוסק בתחום הנזיקין לגווניו, בעבירות כלכליות ובצווארון לבן
    סיניה חריזי-מוזס, משרד עו"דסיניה חריזי-מוזס, משרד עו"דאזור המרכז053-7101869ניסיון רב, מקצועיות ללא פשרות, מובילה לתוצאות מנצחות והצלחות מוכחות
    עו"ד אלעד רן עו"ד אלעד רן אזור המרכז053-6112814תובע בפרקליטות לשעבר, מייצג בתיקי צווארון לבן, מיסים ופשיעה כלכלית
    עורך דין פלילי אלון ארז עורך דין פלילי אלון ארז אזור המרכז053-7101850בעל נסיון רב שנים בייצוג בכל תחומי המשפט הפלילי – יוצא פרקליטות
    גימפוביץ - זמיר משרד עורכי דיןגימפוביץ - זמיר משרד עורכי דיןאזור המרכז053-7101883עוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו, תעבורה, תכנון ובנייה ומקרקעין
    עו"ד נדב גרינולדעו"ד נדב גרינולדאזור הצפון053-6130161המשרד עוסק במשפט פלילי, בתעבורה וייצוג אסירים - זמין עבורכם 24/7
    אוחיון-דבש, משרד עורכי דין         אוחיון-דבש, משרד עורכי דין אזור המרכז053-9428478ניסיון מצטבר של עשרות שנים בתחום המשפט הפלילי ובדיני תעבורה.
    עו"ד אלעד שאולעו"ד אלעד שאולאזור המרכז053-9386765תובע פלילי בעברו, בעל משרד עו"ד פלילי מדורג מוביל bdi (פלילי צווארון לבן)
    שי, יוספזון ושות` - משרד עורכי דיןשי, יוספזון ושות` - משרד עורכי דיןאזור הצפון053-9428482משפט פלילי, רישיון נשק. קצין בכיר בדימוס במשטרה, צווארון לבן ועבירות מין.
    מנשה - רון משרד עו"דמנשה - רון משרד עו"דאזור המרכז053-8007619יוצאי פרקליטות ומשרדים מובילים, ניסיון בייצוג בהצלחה בהליכים פליליים ואזרחיים
    משרד עו"ד יפעת כהןמשרד עו"ד יפעת כהןאזור הצפון053-7931310עוסק בתחום הפלילי ובעבירות רגישות כגון: אלימות במשפחה ועבירות מין.
    עו"ד תמי ארליך עו"ד תמי ארליך אזור המרכז053-9386728משפט פלילי ותעבורה. ניסיון רב ומקצועיות המובילה להצלחות רבות