שלח הודעה ללא התחייבות
בלוג משפטי בלוג קניין רוחני זכויות יוצרים במוזיקה: על גניבת שירים ואי מתן קרדיט

זכויות יוצרים במוזיקה: על גניבת שירים ואי מתן קרדיט

 
מאת: עו"ד אלי נחום    053-9428587| פורסם ב: 25/07/2017 | צפיות: 3996
5.0 מתוך 5.0
(מספר מדרגים 3)

  • איזור: אזור המרכז
  • כתובת: ויסוצקי 6, משרד קורן גרודברג ושות`
  • עיר: תל אביב
  • טלפון: 053-9428587
רוצה שנחזור אליך?
אל עו"ד אלי נחום
 

בעקבות סדרת הכתבות ששודרה לאחרונה בתוכנית "הצינור" בערוץ 10 על הפרת זכויות יוצרים בשירים, להלן מספר הבהרות חשובות לגבי הפרת זכויות יוצרים במוזיקה


קראו עוד בתחום

בסדרת כתבות ששודרה בימים אלה בתוכנית "הצינור" המשודרת בערוץ 10, הועלו טענות מחודשות לגבי גניבת שירים והפרות נוספות של חוקי זכויות היוצרים על ידי יוצרים זמרים ומפיקים שהיו פעילים בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה בסוגת הזמר המזרחי.


סדרת כתבות זו הציפה מחדש סוגיות שונות הקשורות לחוקי זכויות היוצרים, באופן שעלול לגרום לבלבול ולאי הבנה למי שאינו מצוי בפרטי החוקים הרלוונטיים.


מאמר זה אינו מתיימר לקבוע עמדה ולהכריע במקרים הספציפיים שהובאו באותן כתבות, וכל מטרתו היא לנסות לחדד מחדש ולהבהיר באופן כללי את כללי המותר והאסור העיקריים בנושא זכויות יוצרים בשירים.


רישום נכון של יוצרי השיר באקו"ם


יוצר ששירו יצא לאור זכאי לקבל תמלוגים על השימושים שנעשים בשיר שלו ושנובעים בעיקר מהפצת עותקים פיזיים או דיגיטליים של השיר, שידורו בערוצי המדיה השונים והשמעתו הפומבית במקומות ציבוריים. לצורך זה על היוצר לדאוג לכך שהשיר שלו יירשם באקו"ם בצורה מדויקת וכך הוא יוכל לקבל באמצעותה את התמלוגים המגיעים לו.


בעבר הרחוק היו מקרים רבים שבהם מפיקים וזמרים הוציאו לאור שירים תוך ציון העובדה שמדובר כביכול ב"לחן עממי" או ב"יוצר לא ידוע", מה שמנע מהיוצרים את הזכות לקבל את התמלוגים המגיעים להם.


כל עוד היה מדובר בתקופה שלפני עידן האינטרנט, הטענה השכיחה של אותם מפיקים וזמרים היתה שהדבר נעשה בשגגה עקב העובדה שהמפיק או הזמר לא הצליחו לאתר את שמותיהם של יוצרי השיר (למרות שבמקרים לא מעטים התחושה היתה שמדובר בעצימת עין מכוונת מצידם).


היום, כאשר ניתן באמצעות רשת האינטרנט ואתרים כמו אקו"ם לאתר ולמצוא די בקלות את שמות יוצרי השירים, הפכה טענה זו לנדירה יחסית, והיא מועלית בעיקר כאשר מדובר באמת ביוצר אלמוני או ביצירה עתיקה מהעבר הרחוק שלא ניתן לדעת מי חיבר אותה.


קרדיט ליוצרים


החוק מחייב להעניק קרדיט ליוצרים ששיריהם הוקלטו בכל פורמט פיזי או דיגיטלי - קסטות, תקליטים דיסקים או קבצים אלקטרונים, וזאת במסגרת הגרפיקה המלווה הוצאה לאור של הקלטות. זכות זו קרויה בחוק "זכות מוסרית", והיא מוקנית לכל יוצר גם אם הוא מכר את זכויות היוצרים שלו בשיר למישהו אחר - בין אם מדובר בביצוע מקורי של השיר ובין כשמדובר בגרסת כיסוי ("קאוור").


חשוב לציין כי החובה למתן קרדיט ליוצר חלה גם כשמשדרים את שיריו בערוצי שידור כמו טלוויזיה רדיו ואינטרנט, אם כי במהלך העשורים האחרונים יש מגמה הולכת וגוברת של התעלמות מנושא זה בערוצי השידור השונים.


קרדיט לזמרים


בדומה למתן קרדיט ליוצרים, גם מבצעי השירים זכאים לקבלת קרדיט על הביצוע שלהם - אבל זאת רק כשמדובר בביצוע שלהם. אין חובה לציין את שמו של הזמר המקורי בכל פעם שמשמיעים את הביצוע החדש של השיר, וכך גם אין חובה או נוהג כלשהו לציין את שמו של המבצע המקורי במסגרת הגרפיקה של ההוצאה לאור של הביצוע החדש.


נכון שלזמר המקורי נגרמת לעיתים עוגמת נפש כשהוא רואה את הביצוע המחודש של השיר זוכה להצלחה רבה בעוד שהביצוע שלו נשכח מהעולם, אבל אין בכך שום הפרה של החוק וזה גם לא מקובל לציין בכל פעם שלשיר היה מבצע מקורי אחר.


הקלטת גרסת כיסוי


על פי החוק בישראל, אם שיר מוקלט ויוצא לאור באופן מסחרי, הרי שמאותו רגע כל אחד יכול להקליט גרסת כיסוי לאותו שיר בביצוע שלו, בתנאי שלא יעשה שום שינוי במילים או בלחן למעט שינויים הנובעים מעיבוד השיר, ובתנאי נוסף שהוא ישלם ליוצר את התמלוגים הראויים המגיעים לו עבור זאת.


על כל מי שרוצה להקליט גרסת כיסוי לפנות ליוצר (ואם היוצר הוא חבר באקו"ם - הפניה צריכה להיעשות באמצעות אקו"ם) ולהסדיר את נושא תשלום התמלוגים הראויים הנ"ל.


חשוב לציין כי ישנן טריטוריות שבהן החוק קובע כי על מנת להקליט ולהפיץ גרסת כיסוי לשיר שכבר הוקלט יש צורך בקבלת "רישיון הקלטת קאוור" מבעלי הזכויות בשיר. לפיכך, זמר ישראלי שמפיץ בחו"ל (כולל באמצעות רשת האינטרנט) הקלטת קאוור שהוא ביצע בישראל לשיר זר, צריך להיזהר מפני תביעה אפשרית שתגיע ממדינה אחרת שבה יש חובה לקבל רישיון קאוור.


"גניבת שירים"


לא אחת קורה שיוצר מייחס לעצמו שיר - או חלק משיר - שלא הוא יצר אלא מישהו אחר. פעולה זו מוגדרת בחוק כהעתקה ללא רשות של חלק מהותי מהשיר, אם כי בשפת הרחוב מקובל לכנות אותה "גניבת שיר". העתקה כזו יכול להיעשות לעיתים במכוון ובמודע, אך פעמים רבות היא נעשית בצורה בלתי מודעת.


כך למשל, בשנות השבעים התנהל משפט מפורסם שבו נתבע ג'ורג' הריסון בטענה שבשירו "My Sweet Lord" הוא העתיק חלק מהותי משיר אחר. בהליכים המשפטיים שהתנהלו בנושא זה טען הריסון כי הוא מעולם לא שמע את השיר שממנו נעשתה ההעתקה, אולם טענה זו לא עמדה לו מאחר ובית המשפט קבע כי יכולה להיות גם "העתקה לא מודעת" - כאשר המעתיק כלל אינו מודע לכך שהוא העתיק חלק משיר אחר שהוא נחשף אליו בעבר גם אם הוא לא זוכר זאת...


מאת: עו"ד אלי נחום


 


המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
עוד בנושא קניין רוחני
חדשות ופסקי דין בנושא קניין רוחני
    תשובות של עורכי הדין בפורום
    (פרסום ממומן)


    מירי נחשונוב משרד עו"ד ומגשרתמירי נחשונוב משרד עו"ד ומגשרתאזור הצפון053-8007664עו"ד משרד הפנים ובית הדין לעררים, הסדרת מעמד בישראל לבני זוג
    גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובוררגיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורראזור השפלה והסביבה053-9428571ליווי משפטי לעסקים וחברות, הסכמים מסחריים, קניין רוחני, דיני עבודה ומקרקעין