שלח הודעה ללא התחייבות
בלוג משפטי בלוג דיני מיסים סיווג פעילות עסקית לעניין חיוב ארנונה: תעשיה או שירותים?

סיווג פעילות עסקית לעניין חיוב ארנונה: תעשיה או שירותים?

 
מאת: ראובן גוברין, משרד עו"ד    053-6130823| פורסם ב: 06/02/2017 | צפיות: 2818
5.0 מתוך 5.0
(מספר מדרגים 1)

  • איזור: אזור השרון והסביבה
  • כתובת: המלאכה 43 ת.ד 8808
  • עיר: אזוה"ת פולג נתניה
  • טלפון: 053-6130823
רוצה שנחזור אליך?
אל ראובן גוברין, משרד עו"ד
מאמרים נוספים
מאת ראובן גוברין, משרד עו"ד
 

מתי יסווג עסק לצורכי ארנונה כעסק מסוג 'תעשיה' או כעסק מסוג 'שירותים'?


קראו עוד בתחום

מדי שנה מטילה הרשות המקומית ארנונה על נכסים שבתחום שיפוטה, באמצעות צו ארנונה שכולל רשימה של סיווגים ומפרט תעריפים שונים לחיוב בארנונה לפי סוגי הנכסים המפורטים בצו. לכן, אופן סיווג נכס לצורך חיוב בארנונה יקבע את התעריף לפיו יחושבו דמי הארנונה ביחס אליו.


סיווג נכס לצורך חיוב בדמי ארנונה


סיווג הנכס ודמי הארנונה שישולמו בגינו, ייקבעו פרטנית לכל נכס בהתאם לסוג הנכס (למשל: בית מגורים, חנות, מפעל תעשייתי, קרקע חקלאית וכדומה) ובהתאם לשימוש שנעשה בנכס בפועל.


מכיוון שברגיל דמי הארנונה עבור נכס שהשימוש בו מסווג תחת 'תעשיה' נמוכים מדמי הארנונה עבור נכס שהשימוש בו מסווג תחת 'שירותים', עולה מפעם לפעם סוגיית הסיווג הנכון של נכס פלוני, מתוך רצון להפחית בשיעורי הארנונה בגינו.


כיצד נסווג פעילות עסקית מסוימת בין 'תעשיה', 'מלאכה' או 'שירותים'?


ככלל, פעילות ייצור היא 'תעשייתית', שהרי זו מטרת התעשייה: יצירת מוצרים חדשים מחומרי גלם, ברמות עיבוד שונות, לתועלתה ולרווחתה של החברה. אך לא כל פעילות תעשייתית היא פעילות ייצור ולא כל פעילות ייצור תיחשב כתעשייתית.


כך למשל, יש ייצור שנעשה בעבר באמצעות מכונות גדולות ופועלי ייצור בתוך מבני תעשייה וכיום מתבצע במתכונת מודרנית מתקדמת; מאידך למשל, בתי תוכנה, נחשבים כיום לפעילות תעשייתית, אף שאין בהם ייצור במובן 'הקלאסי'. הדבר משקף את ההתפתחויות במציאות הכלכלית והטכנולוגית בעשורים האחרונים.


הקושי שבפניה לנוסח צו הארנונה


צו הארנונה אמור לספק את הכלים לסיווג הפעילות העסקית בנכס. אלא שלעתים, ההגדרות שבו לא מסייעות כשנדרש אימוץ דקויות לצורך סיווג עסק לצורכי חיוב בארנונה, משום שהן אינן כוללות הגדרה עניינית-אנליטית אלא פירוט דוגמאות בלבד.


מבחני עזר לסיווג בין 'תעשיה לבין 'שירותים'


מקום בו צו הארנונה לא היה ברור דיו לשם מיון פעילות עסקית בין 'תעשיה' ובין 'שירותים', נדרשו ביהמ"ש לאמצעים פרשניים שונים כדי להכריע במחלוקות שעניינן סיווג הנכס לצורכי ארנונה.


כך למשל נעזרו בתי המשפט בהגדרות מילוניות של מונחים כגון 'תעשיה', 'מלאכה', 'שירותים' וכיו"ב, או פנו לחוקים אחרים שעושים שימוש במונחים אלה. בנוסף פותחו בפסיקה ארבעה מבחנים שנועדו לזהות פעילות ייצור ומשמשים ככלי עזר להבחנה בין 'תעשיה' לבין 'שירותים'.


המבחן הראשון מכונה יצירת "יש מוחשי"; הוא בודק אם הפעילות שנבדקת מובילה להפיכתו של חומר גולמי למוצר של ממש ("יש אחד מיש אחר"), באמצעות מכונות ופועלי ייצור.


כך נקבע שעריכת עיתון היא פעילות שבגדר יצירה רוחנית, הגיית רעיון, מערבת עריכה וגרפיקה, אך אינה ייצור מוחשי היוצר מוצר חדש מבחינה מהותית וכן, שלא ניתן לסווג כל נכס בו מתבצעת פעילות רעיונית או עסקית - כמו עורך דין המייצר כתבי בי-דין או אדריכל המייצר תכניות - כנכס המשמש לתעשייה.


המבחן השני הוא מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, שבודק אם התוצר של הפעילות הנבדקת נועד לשימוש ציבור רחב או מיועד ללקוח ספציפי - שכן מפעל תעשייה עוסק בד"כ בייצור המוני של מוצרים ולא בייצור לפי הזמנה של לקוח ספציפי.


לכן, ככל שהתוצר נועד יותר לשימושו של ציבור רחב - כך תגבר הנטייה לראות בייצורו פעילות ייצור ובהתאמה, ככל שהוא נועד יותר לשימוש לקוח ספציפי, תיטה הכף לעבר הגדרתו כפעילות 'שירותית'.


המבחן השלישי, הוא מבחן "ההשבחה הכלכלית", שבוחן באיזו מידה הביאה הפעילות הנבחנת לשינוי המוצר במישור הכלכלי והאם היא יוצרת הבדל כלכלי בין המוצר הראשוני למוצר המוגמר.


המבחן הרביעי, בודק אם הפעילות הנבחנת קרובה יותר במהותה לפעילות ייצור או למתן 'שירותים', האם היא מצריכה עבודה טכנולוגית מורכבת או לא.


שיקולים נוספים לצורך מיון פעילות עסקית כפעילות 'תעשייתית' או כפעילות 'שירותית'


קיימים גם שיקולים נוספים אותם יש להפעיל בהקשר זה:


השיקול הראשון נוגע לתכלית שבבסיס קביעת שיעור נמוך יותר של דמי ארנונה בצו הארנונה. נקבע כבר כי סיווג של 'תעשיה' מזכה בשיעור נמוך יותר של ארנונה, כדי להמריץ פעילות התורמת לעידוד התעסוקה ומשום שפעילות תעשייתית ממקסמת את התועלת הכלכלית מהנכס יחסית לשטחו.


השיקול השני פונה לסיווג ההיסטורי של הנכס, שיכול להצביע על סיווג אחר של הפעילות בנכס בעבר, שיכול לסייע בסיווג עתה.
השיקול השלישי עוסק בשאלה אם עדיף לסווג את הפעילות בנכס לפי תת סיווג ספציפי שבצו הארנונה או שסווגו בסעיף סיווג שיורי בצו הארנונה.


לסיום, במציאות בה מגוון אפשרויות הסיווג של פעילות עסקית בין 'תעשיה' או 'שירותים' הוא רב, נדרש מאמץ פרטני ביחס לכל עסק בנפרד, כדי לסווג אותו נכונה, בהתחשב במאפייני הנכס ובמאפייני השימוש בו.


* עו"ד ראובן גוברין עוסק בתחום ארנונה עירונית ומשמש כיו"ר ועדת ערר לענייני ארנונה של המועצה המקומית אבן יהודה


** המידע המוצג ברשימה זו הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים

 


המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
עוד בנושא דיני מיסים
חדשות ופסקי דין בנושא דיני מיסים
במשך שלוש שנים גבתה העירייה דמי ארנונה מלאים, ולא העניקה לעסקו של בעל הנכות את ההנחה המגיעה לו. כעת בית המשפט חייב אותה לתקן את העוול
מאת: LawGuide | 31/12/2015
תשובות של עורכי הדין בפורום
(פרסום ממומן)


עו"ד אלעד שאולעו"ד אלעד שאולאזור המרכז053-9386765תובע פלילי בעברו, בעל משרד עו"ד פלילי מדורג מוביל bdi (פלילי צווארון לבן)
עו"ד אלעד רן עו"ד אלעד רן אזור המרכז053-6112814תובע בפרקליטות לשעבר, מייצג בתיקי צווארון לבן, מיסים ופשיעה כלכלית
עו"ד ורו"ח אביסרור-שמעוני חיהעו"ד ורו"ח אביסרור-שמעוני חיהאזור המרכז053-9368604כ-25 שנות ניסיון בייעוץ ותכנוני מס המשלבים פתרונות מיסוי ייחודיים