שלח הודעה ללא התחייבות
בלוג משפטי בלוג נזקי גוף ותאונות מתי יוכר אוטם בשריר הלב כתאונת עבודה?

מתי יוכר אוטם בשריר הלב כתאונת עבודה?

 
מאת: עו"ד דן גנון    053-7101852| פורסם ב: 15/09/2016 | צפיות: 1704
4.8 מתוך 5.0
(מספר מדרגים 5)

  • איזור: אזור הצפון
  • כתובת: חסן שוקרי 2
  • עיר: חיפה
  • טלפון: 053-7101852
רוצה שנחזור אליך?
אל עו"ד דן גנון
 

כיצד ובאילו תנאים יוכר התקף לב, אוטם בשריר הלב כהגדרתו הרפואית, כתאונת עבודה?


קראו עוד בתחום

בשונה מרוב תאונות העבודה "הקלאסיות", אשר בהן ברור כי העובד נפגע במהלך עבודתו מגורם חיצוני הנראה לעין (למשל עובד שנחבל ברגלו כתוצאה מנפילה מגובה), הרי שהתקף הלב אינו נראה לעין. למעשה, התקף הלב הינו בגדר מחלה "פנימית" (ולא "תאונה"), שכן מבחינה רפואית הוא פוקד רק את מי שכבר מקנן בו תהליך תחלואתי טבעי שבסופו של דבר עלול לגרום לאוטם, בלי כל קשר לעבודתו של הנפגע.


מכאן, אפוא, הבעייתיות שבהכרה של התקף הלב כתאונת עבודה.

 

"אירוע חריג"


כחלק מהניסיונות של פסיקת בתי הדין לעבודה לאורך השנים למצוא פתרונות לבעייתיות נקבע, כי תנאי הכרחי להכרה באוטם לבבי כתאונת עבודה הוא הוכחת התרחשות של "אירוע חריג" במהלך עבודתו של הנפגע.


הנטל להוכיח כי אכן התרחש בעבודתו "אירוע חריג" מוטל על העובד הנפגע. עליו להוכיח כי בטרם לקה בהתקף הלב, אירע לו בעבודתו אירוע חריג, שהינו בלתי שגרתי ביחס לעבודתו הרגילה והשגרתית.

 

חריגות האירוע נבחנת על פי מצבו הסובייקטיבי של הנפגע, מנקודת מבטו. ואולם, על מנת שיוכיח כי אכן האירוע היה חריג מבחינתו (סובייקטיבית כאמור), על הנפגע להביא לכך ראיות אובייקטיביות (למשל עדויות בדבר שגרת עבודתו של הנפגע ביחס לאירוע יוצא הדופן שאירע לו, ציון האירוע וחריגותו ע"י הנפגע כבר בפני הצוות הרפואי שטיפל בו מיד לאחר שלקה באוטם ועוד).

 

מדובר באירוע אשר יכלול הפעלת מאמץ פיזי בלתי רגיל, או דחק נפשי, או מתח, או התרגזות ו/או התעצבנות, אשר חורגת משגרת העבודה היומיומית של העובד.


הפסיקה מלאה בדוגמאות למקרים שהוכרו כ-"אירועים חריגים": ויכוח חריג שאליו נקלע העובד, אשר חורג באופן משמעותי מהוויכוחים היומיומיים והשגרתיים שבהם הוא מעורב בעבודתו; איום שקיבל עובד במהלך עבודתו מעובד אחר; התרגשות יוצאת דופן ובלתי רגילה (לאחרונה נקבע בפסיקה כי גם התרגשות חיובית יכולה להוות "אירוע חריג"); שיחה עם ממונה במהלכה מוטחות בפני העובד האשמות קשות; מאמץ פיזי בלתי רגיל שחרג משגרת עבודתו הרגילה של העובד; הודעה פתאומית על פיטורין שמקבל העובד, ללא כל הודעה מראש ועוד כהנה וכהנה.

 

ומה באשר ללחץ או מתח נפשי מתמשך בעבודה (דהיינו- תקופה ממושכת שבה שרוי העובד במתחים נפשיים או לחצים בעבודה שלאחריה לקה באוטם בשריר הלב)? ככלל, על פי הפסיקה, אלו אינם יכולים להוות תאונת עבודה.


על הנפגע להוכיח אירוע חד פעמי, יחיד, חריג, שניתן לאתרו בזמן ומקום. רק אירוע כזה יכול להיחשב "אירוע חריג", אשר ייתכן וקיים קשר סיבתי בינו לבין האוטם שבו לקה העובד.


יחד עם זאת, בפסיקה נקבע כי ככל והנפגע יוכיח כי המתח הנפשי המתמשך שממנו סבל במשך תקופה ממושכת הגיע לשיא באירוע אחד מסוים, שניתן להצביע עליו בזמן ובמקום- יהיה אפשרי להכיר באותו אירוע כאירוע חריג וזאת - חרף המתח הנפשי המתמשך הנ"ל שממנו סבל בתקופה שקדמה לו.

 

עוד יצוין כי הפסיקה הייתה גם מוכנה ללכת צעד נוסף "קדימה" וקבעה, כי בנסיבות מסוימות ניתן לראות גם בפעולה שגרתית של הנפגע במהלך עבודתו כ"אירוע חריג", זאת ככל ועקב מצבו הבריאותי בזמן ביצוע הפעולה השגרתית - הפעולה השגרתית גרמה לו למאמץ מיוחד.
במקרה כזה, כך נקבע, המאמץ הרגיל והשגרתי של הנפגע במהלך עבודתו הפך, מבחינתו, למאמץ בלתי רגיל ועל כן יש להכיר בו כאירוע חריג (למשל הכרה במאמץ פיזי כאירוע חריג בעניינו של עובד, אשר עבודתו הרגילה היא עבודה פיזית, ככל ויוכח כי בזמן ביצוע המאמץ הפיזי הנ"ל, היה העובד חולה).

 

קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין האוטם


לאחר שהנפגע עמד בנטל והוכיח קיומו של "אירוע חריג" בעבודה, עליו להוכיח את הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם בשריר הלב שבו לקה. זאת, ייעשה ע"י חוות דעת רפואית של מומחה רפואי.


ככל והמומחה ייקבע, כי קיימת סבירות של מעל 50% לקיומו של קשר סיבתי בין האוטם שבו לקה הנפגע לבין האירוע החריג שהתרחש בעבודתו, תתעורר שאלת היחס בין האירוע החריג להופעת האוטם, במסגרתה יצטרך המומחה להשיב לשאלה האם השפעת האירוע החריג על הופעת האוטם "פחותה בהרבה" מהשפעתם של גורמים אחרים (כאשר הכוונה בעיקר לגורמי סיכון שמהם סובל הנפגע, ככל וכך - יתר לחץ דם, השמנה, עישון).


רק אם המומחה הרפואי ישיב כי השפעת האירוע החריג בעבודה על הופעת האוטם "אינה פחותה בהרבה" מהשפעת יתר הגורמים- יוכר האוטם כתאונת עבודה.

 

האם ישנה חשיבות למועד שבו הופיע האוטם?


בהרבה מן המקרים, לוקה העובד באוטם כשהוא כבר לא נמצא בעבודה, זמן מה לאחר התרחשותו של האירוע החריג. עובדה זו, לכשעצמה, אין בה כדי לשלול את ההכרה באוטם כתאונת עבודה.


במילים אחרות, ניתן לומר כי אין חשיבות יתרה לשאלה היכן בדיוק לקה העובד באוטם- האם במסגרת שעות העבודה, או שמא בשעות שבהן לא נמצא בעבודתו.


יחד עם זאת, בהחלט קיימת חשיבות לזמן שחלף ממועד התרחשות האירוע החריג ועד למועד שבו לקה הנפגע באוטם, כאשר ברור כי קיומה של סמיכות זמנים "הדוקה" בין האירוע החריג למועד הופעת האוטם יכולה ללמד על קיומו של קשר סיבתי. ככל שהזמן שחלף בין מועד התרחשותו של האירוע החריג לבין המועד שבו לקה הנפגע באוטם הוא קצר יותר, כך הדבר פועל לטובתו של הנפגע ויכול ללמד על קשר סיבתי בין האוטם לבין האירוע החריג.


מנגד, הפסיקה קבעה לא פעם, כי עצם קיומה של סמיכות זמנים הדוקה וברורה - אין בה, לכשעצמה, כדי להקים את הקשר הסיבתי - ולהיפך.


ואכן, ישנן לא מעט דוגמאות למקרים שבהם האוטם הופיע מספר ימים לאחר התרחשותו של האירוע החריג ועדיין, נקבע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לאוטם. כל מקרה ייבחן, אפוא, לגופו.

 

מהן הזכויות לאחר שהאוטם הוכר כתאונת עבודה?


לאחר שהאוטם מוכר כתאונת עבודה, יגיש הנפגע למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. במסגרת התביעה, יפרט את מצבו הרפואי כתוצאה מהתאונה שהוכרה ויצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים. לאחר הגשת הטפסים, הוא יוזמן ע"י המוסד לביטוח לאומי לבדיקה בפני ועדה רפואית, שתעניק לו את דרגת הנכות המתאימה לו כתוצאה מהאוטם שהוכר כתאונת עבודה, בהתאם למצבו.

 


המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
עוד בנושא נזקי גוף ותאונות
חדשות ופסקי דין בנושא נזקי גוף ותאונות
גבר שהחליק בכניסה לביתו בלילה גשום נחבל בראשו ואיבד את ההכרה. בבית החולים אובחן עם שבר בגולגולת. בית המשפט נדרש לקבוע האם נציגות הבית המשותף או חברת הקבלן יחויבו לפצותו בגין הפציעה החמורה
מאת: LawGuide | 17/02/2019
תשובות של עורכי הדין בפורום
(פרסום ממומן)


לנציאנו, פרייז ושות`לנציאנו, פרייז ושות`אזור המרכז053-9428442עוסקים בנזקי גוף, תאונות דרכים, ביטוח לאומי ועוד..
עודד פרץ ושות` עודד פרץ ושות` אזור המרכז053-9428566עוסק בלשון הרע והוצאת דיבה, סכסוכי שכנים, פינוי שוכר, דיני עבודה ומשפחה
דרור חייק, משרד עורכי דין ונוטריון	דרור חייק, משרד עורכי דין ונוטריון אזור המרכז053-9428361וותק 15 שנים, סניפים במרכז ובצפון - עוסק בדרכון פורטוגלי, דיני עבודה ונזיקין.
מזל רבה משרד עו"דמזל רבה משרד עו"דאזור השפלה והסביבה053-7298217 כל דיני העבודה, תביעות נזיקין יעוץ לפני חקירה במשטרה אזור המרכז והשפלה
פינקלמן עוזרי – משרד עורכי דיןפינקלמן עוזרי – משרד עורכי דיןירושלים והסביבה053-9370268מתמחה במימוש זכויות עובדים ומיצוי זכויות רפואויות בנזיקין ותביעות ביטוח
יהושוע (שוקי) בלנגה - משרד עו"דיהושוע (שוקי) בלנגה - משרד עו"דאזור הצפון053-9428843עוסק בתחום הנזיקין לגווניו, בעבירות כלכליות ובצווארון לבן
דוניץ ושות משרד עורכי דין דוניץ ושות משרד עורכי דין אזור השרון והסביבה053-7101876משרד בוטיק המתמחה במשפט מסחרי, נזיקין ורכוש, ליקויי בניה ומסחר נדל"ני
אורלי זפרני לביא, משרד עורכי דיןאורלי זפרני לביא, משרד עורכי דיןאזור המרכז053-6130164עוסקת ברשלנות רפואית, תאונות דרכים, ביטוח לאומי, פוליסות ונזקי גוף.
עו"ד שרון בירון מרקוביץעו"ד שרון בירון מרקוביץאזור הדרום 053-9428863עו"ד מזה 20 שנים ונוטריון העוסקת בנזיקין, רשלנות רפואית, עבודה וחדלות פירעון
נעים, קוניין ושות` – משרד עורכי דיןנעים, קוניין ושות` – משרד עורכי דיןאזור השפלה והסביבה053-9429017משרדנו בעל ניסיון רב בתחומים: דיני משפחה, נזיקין, רשלנות רפואית ודיני עבודה.
מעודה יוסף - עו"ד ומגשרמעודה יוסף - עו"ד ומגשראזור השרון והסביבה053-9428951דיני נזיקין, דיני משפחה, עבודה ומקרקעין
אסף-זלוואס-פן עורכי דיןאסף-זלוואס-פן עורכי דיןאזור המרכז053-7101882משרד מקצועי ובעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית, הביטוח והנזיקין.
שטובר & טולדנושטובר & טולדנוירושלים והסביבה 053-9428385מעל ל-97% הצלחה בתביעות בתחום הרשלנות רפואית ונזקי גוף
שי סבג, משרד עורכי דיןשי סבג, משרד עורכי דיןאזור הצפון053-9428828עוסקים בנזקי גוף, תאונות דרכים, תביעות ביטוח, תאונות עבודה וסיעוד בכל הארץ.
דוד סער, משרד עו"דדוד סער, משרד עו"דאזור המרכז053-9428975עוסק בתביעות נזקי גוף, דיני עבודה, ביטוח, פנסיה