שלח הודעה ללא התחייבות
בלוג משפטי בלוג נזקי גוף ותאונות ליקויי שמיעה במוסד לביטוח לאומי: טינטון או לא טינטון?

ליקויי שמיעה במוסד לביטוח לאומי: טינטון או לא טינטון?

 
מאת: עו"ד ארתור בלאייר    | פורסם ב: 16/12/2015 | צפיות: 4911
5.0 מתוך 5.0
(מספר מדרגים 3)

  • איזור: אזור המרכז
  • כתובת: אבא הלל 12, מתחם הבורסה קומה 9
  • עיר: רמת גן
  • טלפון: לחץ להצגת המספר
רוצה שנחזור אליך?
אל עו"ד ארתור בלאייר
 

מי ששמיעתו נפגעה כתוצאה מהעבודה וסובל מטינטון תמידי באוזניים, יכול לקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי. אך מה קורה אם הפגיעה הולכת ומתדרדרת עם הזמן, וכאשר היא סוף סוף עומדת בתנאים לקבלת הקצבה מסתבר שחלה התיישנות?


קראו עוד בתחום

ירידה בשמיעה עלולה לגרום לאדם מוגבלות קשה, ואין זה נדיר שההתחרשות נובעת מהעבודה. פגיעה בשמיעה אופיינית למועסקים במפעלים רועשים, בספינות, במוסכים, בבנייה ועוד. מקום שהירידה בשמיעה קשורה בעבודה חשוב מאוד לבחון אפשרות של הכרה בליקוי כפגיעה בעבודה, שאז המוסד לביטוח לאומי יחויב לשלם לחולה קצבת נכות עד הגיעו לגיל הפנסיה. בנוסף ובמקביל לכך, בנסיבות שמהן עולה כי הסביבה הרועשת בעבודה נוצרה עקב רשלנות המעסיק, עשויה לקום לנפגע עילת תביעה נגד מקום העבודה.


כיצד הביטוח הלאומי בוחן אם מגיע לחולה פיצוי עקב ירידה בשמיעה?


החוק קובע מספר תנאי סף לצורך הכרה בליקויי שמיעה כפגיעה בעבודה. על הרעש בעבודה שאליו נחשף המבוטח להיות גבוה מהמותר בחוק (פקודת הבטיחות בעבודה); נדרש מינימום של מידת פגיעה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אוזן; על המבוטח להתכבד ולהגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי לא יאוחר מחלוף 12 חודשים מהיום שבו התלונן לראשונה על בעיה בפני רופאים, או מהיום שבו לדעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי החלה ירידה בשמיעתו, המוקדם בין השניים. מדובר בשלושה תנאים מצטברים, וכאשר לא מתקיים איזה מתנאי הסף, המוסד דוחה את התביעה.


כיצד נקבעת נכות בגין רעש תמידי באוזניים (טינטון)?


בצד ירידה בכושר השמיעה לעתים סובלים החולים מבעיה נוספת, שגם מקורה בעבודה, של רעש תמידי באוזניים הבא לידי ביטוי בצלצולים, בצפצוף, בזמזום, בצרצור וכדומה. בעיה זו מאובחנת כטינטון, והחוק מונה מספר תנאי סף נוספים לצורך הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה.


על החולה להוכיח למוסד לביטוח לאומי כי כושר השמיעה שלו פחת, בתדירויות גבוהות, לכל הפחות בשיעור של 25 דציבל בכל אוזן; כי הטינטון תועד לראשונה אצל רופא לפני שהעובד הפסיק לעבוד בתנאים של חשיפה לרעש מזיק; וכי במסמכים הרפואיים יתועדו לפחות מספר תלונות חוזרות ונשנות על הטינטון.


פרשת נג'יב עבוד


החוק, כאמור, מציב מספר דרישות ותנאי סף לצורך הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה, שבאין התקיימותם לא קמה למבוטח זכות לתבוע. תנאים אלה אינם פשוטים כשלעצמם, והם מציבים משוכות גבוהות בפני חולים רבים ומונעים מהם אפשרות בסיסית לקבל סיוע מהביטוח הלאומי בשל טינטון שמקורו בעבודה.


אך המציאות המשפטית מלמדת שהמוסד לביטוח לאומי מבקש להקשות על מבוטחים רבים עוד יותר, והוא נוטה לפרש את החוק בצורה מעוותת, תוך פגיעה חמורה בזכויות הלוקים בטינטון. פסק דין שניתן באחרונה (26.11.15) על ידי בית הדין הארצי לעבודה מדגים את הסוגיה.


עבוד פנה לביטוח הלאומי בשנת 2013 בבקשה כי יכיר בליקויי שמיעה שמהם הוא סובל כפגיעה בעבודה. במקביל ביקש גם הכרה בטינטון שנגרם לו עקב חשיפה לרעש מזיק בעבודה. רופאי המוסד בדקו את עבוד וקבעו שעל פי המסמכים הרפואיים שהציג הוא סובל מטינטון עוד משנת 2008.


כזכור, החוק מחייב, בסעיף הכללי, כי המבוטח יפנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה בהקשר של ליקויי שמיעה כפגיעה בעבודה לכל המאוחר בתוך שנה אחת מהיום שבו הוא התלונן לראשונה בפני רופא. אם החולה מאחר את המועד, תביעתו למוסד לביטוח לאומי למעשה מתיישנת, ולא תוכל להתברר. לכן במקרה של עבוד ברגע שהמוסד לביטוח לאומי קבע כי הוא סובל מטינטון עוד משנת 2008, שאז לראשונה החל להתלונן על הבעיה, בעוד הוא הגיש את תביעתו רק בשנת 2013, אין להכיר בטינטון שממנו סובל עבוד כפגיעה בעבודה.


עבוד הגיש ערר על ההחלטה לוועדה מדרג שני. בערעורו הציג טענה פשוטה: אמנם בשנת 2008 הוא התלונן על טינטון באוזניו, אך בדיקת שמיעה שבוצעה בו אז העלתה כי כושר השמיעה שלו ירד, באותו מועד, בשיעור הנמוך מ-20 דציבל בכל אוזן. החוק, נזכיר, מעמיד תנאי סף של לפחות 20 דציבל. לכן, טען, אילו פנה לביטוח הלאומי בשנת 2008, תביעתו הייתה נדחית על הסף.


אך הערר שהגיש לוועדה נדחה. עבוד ערער על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה, אך נדחה גם שם. אלא שעבוד לא הסתפק בזאת והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.


בית הדין הארצי עושה סדר


וטוב עשה. בית הדין הבין את האבסורד והכשל הלוגי שבקביעת המוסד לביטוח לאומי: אילו עבוד פנה למוסד בשנת 2008, תביעתו הייתה נדחית על הסף; ושעה שפנה בשנת 2013, שהיא השנה שבה כושר השמיעה שלו פחת ביותר מ-25 דציבל בכל אוזן, הביטוח הלאומי מוצא כי תביעתו התיישנה. בית הדין הארצי סבר כי מדובר בטעות, בהבהירו כי המדינה צריכה הייתה לקבוע את המועד שבו לקה עבוד בטינטון בהתאם לדרישות החוק, כלומר לא לפני שכושר השמיעה שלו פחת ב-20 דציבל בכל אוזן.


בית הדין הארצי ביטל את פסק דינו של בית הדין האזורי והחזיר את הדיון למוסד לביטוח לאומי לצורך בחינה חוזרת של מועד תחילת הטינטון.


מאת עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס). הכותבים ממשרד מקונן-בלאייר-איתן שעוסק בדיני נזיקין, ביטוח ומשפחה
 


המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
עוד בנושא נזקי גוף ותאונות
חדשות ופסקי דין בנושא נזקי גוף ותאונות
המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בפציעתו של שחקן כדורגל בליגה ג' כפגיעה בעבודה, בטענה שלא היה לו כיסוי ביטוחי כעובד שכיר. בית הדין לעבודה הפך את החלטתו וקבע שעליו להכיר בפציעה כתאונת עבודה
מאת: LawGuide | 13/03/2019
תשובות של עורכי הדין בפורום
(פרסום ממומן)


בתאל מנור משרד עו"ד ומגשרת בתאל מנור משרד עו"ד ומגשרת אזור הצפון053-9370224המשרד עוסק בניהול חובות, פשיטת רגל, נזקי גוף, תאונות דרכים וזכויות עובדים.
לנציאנו, פרייז ושות`לנציאנו, פרייז ושות`אזור המרכז053-9428442עוסקים בנזקי גוף, תאונות דרכים, ביטוח לאומי ועוד..
עו"ד שרון בירון מרקוביץעו"ד שרון בירון מרקוביץאזור הדרום 053-9428863עו"ד מזה 20 שנים ונוטריון העוסקת בנזיקין, רשלנות רפואית, עבודה וחדלות פירעון
יהושוע (שוקי) בלנגה - משרד עו"דיהושוע (שוקי) בלנגה - משרד עו"דאזור הצפון053-9428843עוסק בתחום הנזיקין לגווניו, בעבירות כלכליות ובצווארון לבן
שי סבג, משרד עורכי דיןשי סבג, משרד עורכי דיןאזור הצפון053-9428828עוסקים בנזקי גוף, תאונות דרכים, תביעות ביטוח, תאונות עבודה וסיעוד בכל הארץ.
יובל ניב, משרד עורכי דיןיובל ניב, משרד עורכי דיןאזור השרון והסביבה053-9377914עוסק בתחום האזרחי לרבות דיני עבודה, נזיקין ודיני משפחה, צוואות וירושות
אריק שלו ושות`, עורכי דיןאריק שלו ושות`, עורכי דיןאזור המרכז053-9377919דיני עבודה, ייצוג עובדים ומעסיקים, ביטוח לאומי ונזקי גוף.
שטובר & טולדנושטובר & טולדנוירושלים והסביבה 053-9428385מעל ל-97% הצלחה בתביעות בתחום הרשלנות רפואית ונזקי גוף
אורלי זפרני לביא, משרד עורכי דיןאורלי זפרני לביא, משרד עורכי דיןאזור המרכז053-6130164עוסקת ברשלנות רפואית, תאונות דרכים, ביטוח לאומי, פוליסות ונזקי גוף.
דוניץ ושות משרד עורכי דין דוניץ ושות משרד עורכי דין אזור השרון והסביבה053-7101876משרד בוטיק המתמחה במשפט מסחרי, נזיקין ורכוש, ליקויי בניה ומסחר נדל"ני
אסף-זלוואס-פן עורכי דיןאסף-זלוואס-פן עורכי דיןאזור המרכז053-7101882משרד מקצועי ובעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית, הביטוח והנזיקין.
מזל רבה משרד עו"דמזל רבה משרד עו"דאזור השפלה והסביבה053-7298217 כל דיני העבודה, תביעות נזיקין יעוץ לפני חקירה במשטרה אזור המרכז והשפלה
ענת אשכנזי, משרד עורכי דיןענת אשכנזי, משרד עורכי דיןאזור השפלה והסביבה053-9386724עוסקת בנזקי גוף ותביעות עבודה, רשלנות רפואית, ותביעות רכוש וביטוח.
יניר הראל ושות`יניר הראל ושות`אזור המרכז053-6112830בעל 20 שנות ניסיון בתביעות ביטוח, אובדן כושר עבודה וביטוח סיעודי
תום יעקב, משרד עורכי דין וגישורתום יעקב, משרד עורכי דין וגישוראזור המרכז053-6112891עוסק בהוצאת תו נכה, רישוי עסקים, הוצאה לפועל, תאונות דרכים ודיני עבודה.