שלח הודעה ללא התחייבות
בלוג משפטי בלוג משפחה וירושה מצעד הגאווה: הוכר שיתוף נכסים בין בני זוג מאותו מין

מצעד הגאווה: הוכר שיתוף נכסים בין בני זוג מאותו מין

 
מאת: עו"ד אודליה אלטמן| פורסם ב: 12/06/2014 | צפיות: 3171
רוצה שנחזור אליך?
 
 

הפסיקה בעניין זוגות בני אותו מין בישראל דינאמית ומשתנה מעת לעת. נדון כאן בהתפתחויות האחרונות בעניין.


קראו עוד בתחום

 

במאמרים קודמים סקרתי את התפתחות הפסיקה בנושא ההכרה בזכויותיהם של זוגות חד-מיניים, הומואים ולסביות. הפעם אתמקד בצעד האחרון של שופטי ישראל קדימה, בכיוון של ההכרה במשפחה המודרנית, שאיננה מורכבת דווקא מבני זוג שהינם גבר ואישה.

 

בני זוג מאותו המין, ידועים בציבור?

 

הסיווג של זוגות בני אותו מין נעשה בדרך כלל תחת המאטריה של ידועים בציבור*, משום שלעתים קרובות זוגות של נשים וזוגות של גברים אינם נישאים זה לזה, או שהם עורכים טקס של נישואין אזרחיים בחוץ לארץ. נישואין כאלה, גם אם יירשמו במשרד הפנים, עדיין לפי תקדימי הפסיקה לא יהא בכך כדי להכיר בסטטוס של נישואין כפי שנובע מהרישום של נישואין אצל בני זוג הטרוסקסואליים.

 

[*על קצה המזלג – ידועים בציבור הם בני זוג המנהלים משק בית משותף ומקיימים חיי אישות כדרך בעל ואישה, אך אינם נשואים זה לזה.]

 

לגבי זוג נשוי, חזקת השיתוף בנכסים הינה בבחינת אקסיומה, הנובעת מעצם החיים המשותפים, ומי שרוצה להתכחש לה – ולהוכיח כי לא התקיימה כוונה לשיתוף בבעלות על נכסים שנרכשו בעת החיים יחד – הרי עליו מוטל עול הראייה. לגבי ידועים בציבור, כאשר אחד מהם תובע בבית המשפט זכויות בנכסים הרשומים ע"ש האחר, נוהג בית המשפט לבדוק תחילה באם הייתה לצדדים מניעות חוקית, דתית או חברתית לבוא בברית הנישואין.

 

כך למשל, כהן וגרושה, אשר שניהם יהודים, אינם יכולים להינשא בישראל ברבנות כתוצאה מהגבלות הקיימות בהלכה ובדת היהודית. כאשר קיימת מניעה חוקית כזו, נוטים השופטים להסתפק באותו רף נמוך של ראיות, ולקבוע כי הצדדים היו שותפים בנכסיהם, בדיוק כמו בני זוג נשואים. לעומת זאת, לגבי ידועים בציבור שאינם מנועים מלהתחתן, אך מטעמים אישיים או אידיאולוגיים שלהם הם בוחרים שלא להתחתן, מאלה כבר דורשים בתי המשפט להביא כמות רבה יותר של ראיות לכך שהתקיימה בליבם כוונה לשתף האחד את האחר ברכוש הנצבר, בטרם יקבעו כי רכוש הרשום רק על שם אחד מהם – מצוי גם בבעלותו של בן הזוג הלא-רשום.

 

הרציונל הוא שמי שבאופן עקרוני לא מעוניין למסד את הקשר – הדבר יכול בהחלט להצביע על כוונה לנהוג גם במדיניות של הפרדה רכושית, ולכן יש להיזהר מלייחס לו כוונת שיתוף רק כתוצאה ממגורים משותפים, גם אם לאורך זמן, מבלי שיש לכך הוכחות טובות נוספות.

 

פסק דין מהפכני: בית המשפט הכיר בכוונת השיתוף בין שתי נשים

 

לגבי זוגות של נשים, או זוגות של גברים, הרי לגביהם ממילא קיימת בדין הישראלי מניעה להינשא. גם אם הם רוצים בכך, ישראל אינה מספקת להם פתרון הולם, או למעשה פתרון כלשהו, ועליהם להינשא מחוץ לגבולות המדינה, או להינשא בארץ – אבל בטקס שאין לו כל תוקף חוקי בישראל. הנישואין בחו"ל ירשמו במנהל האוכלוסין, אם נערכו לפי דין אותה מדינה זרה, ואילו נישואין אזרחיים תקפים בארץ – עדיין אין.

     

בחודש מרץ 2014  הכיר בית המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בכוונת שיתוף נכסים בין שתי נשים אשר חיו בעבר יחדיו כבנות זוג, וכיום הינן פרודות. השתיים חיו תחת קורת גג אחת במשך כ-20 שנה, ואף גידלו יחד את בנה של אחת מהן, מאז היה בן 7 שנים, כמשפחה לכל דבר.

 

במהלך אותן שנים נהגה ביניהן שותפות פרטית ואף עסקית, והן הקימו יחדיו מספר עסקים, סוכנויות לממכר כלי רכב. רישום הנכסים לא שיקף את הזכויות המשותפות, עקב הסכמי אי תחרות עליהם חתמה אחת הנשים עם מעבידה הקודם.

 

פסק הדין הזה הוא מהפכני ומהווה פריצת דרך, משום שנקבע בו כי מבני זוג מאותו מין לא יידרשו בתי המשפט את המדרג הכבד של הראיות, אלא יסתפקו במדרג הנמוך יותר, החל לגבי אותם ידועים בציבור (לאו דווקא מאותו מין) אשר קיימת מניעה משפטית המונעת מהם להינשא זה לזה.

 

בית המשפט הכיר בשיתוף נכסים בין שתי הנשים לא רק לגבי דירת המגורים שלהן בעבר, אשר מהווה נכס פרטי של משק הבית, שנקל להוכיח שיתוף בו, וכונה בפסיקה לא אחת בשם "גולת הכותרת של חזקת השיתוף", אלא גם לגבי שתי דירות נוספות, אשר נרכשו למטרות השקעה, והכול חרף הרישום ע"ש אחת מהנשים בלבד. רכוש זה נצבר במהלך הקשר, ונפסק כי הוא משותף, בניגוד לרישום הפורמאלי.

 

פסק דין זה ניתן בערעור על בית המשפט לענייני משפחה, וביטל את פסק דינו, אשר לא הכיר בשיתוף בין שתי הנשים, מחמת הפרדת חשבונות הבנק שנהגה ביניהן, עובדה שהצביעה לדעת בית המשפט על הפרדה רכושית, ועקב העובדה שאחת מהן שהייתה אם לבן כלכלה אותו ממקורותיה הנפרדים. ערכאת הערעור התבססה על אורך הקשר, כמעט שנות דור של מגורים תחת קורת גג אחת, ועל העדר האפשרות המשפטית והדתית למסד את הקשר. נקבע כי הצדדים נהגו בשיתוף כלכלי, הן בבית המגורים והן בניהול עסקים. 

 

יצוין עוד כי הנשים הללו ניהלו הליכים גם בבית הדין לעבודה, בגין הפסקת העבודה המשותפת, ובית הדין אף הוא הגדיר אותן כידועות בציבור לכול דבר וענין, ולכן לא הכיר ביחסי עובד-מעביד ביניהן.  

 

אילו קריטריונים ייבחנו בדרך להכיר בזוג של לסביות, או בזוג של הומואים, כשותפים זה בנכסיו של זה?

 

ובכן, משך הקשר הוא אלמנט קריטי ביותר, והיותו קבוע ויציב ולא ארעי. פרמטר נוסף הוא מידת השיתוף במקורות ההכנסה ובהשגת הפרנסה. ניהול עסק משותף או פרויקט משותף יצביעו על מגמה של שותפות.  גידול ילדים בצוותא מהווה אף הוא גורם חשוב המצביע על שיתוף. בנוסף בית המשפט יברר כיצד נרכשו הנכסים שהבעלות בהם שנויה במחלוקת – ומנין בא המימון להם. מימון רכישת נכס מתוף כספים משותפים, ולו בחלקו, יעיד על שיתוף.

 

חוסר תום לב מצד אחד הצדדים, כגון התכחשות לעצם הקשר הזוגי או למהותו, ניסיון להברחת נכסים וכדומה, כל אלה יפעלו לרעתו של אותו צד, ויביאו לאי קבלת גרסתו. הפרדת חשבונות בנק אינה חזות הכול, ובפרט לא במצב בו לכל אחד מבני הזוג יש ייפוי כוח לפעול בחשבונו של האחר, כפי שהיה בתיק זה.  

 

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
עוד בנושא משפחה וירושה
חדשות ופסקי דין בנושא משפחה וירושה
במסגרת מאבק משפטי ממושך בין בני זוג פרודים, כאשר הבן הבכור מתגורר עם האב ואינו מוכן להיות בקשר עם אמו, הגיש האב תביעה לביטול המזונות שהוא משלם לבתו המתגוררת עם האם, תוך שהוא מערב את בנו בסכסוך. בית המשפט מחק את התביעה על הסף וחייב את האב לשלם הוצאות משפט
מאת: LawGuide | 19/05/2019
תשובות של עורכי הדין בפורום
(פרסום ממומן)


עו"ד ומגשרת ענבל כספי גאון עו"ד ומגשרת ענבל כספי גאון אזור הצפון053-6130839עוסקת בדיני משפחה, גישור בגירושין בין בני זוג, הסכם ממון וחיים משותפים.
ד"ר איריס טרומן , משרד עו"דד"ר איריס טרומן , משרד עו"דאזור המרכז053-8007701ליווי וייצוג בתביעות: דיני עבודה, דיני משפחה, משפט מסחרי, לשון הרע ומקרקעין.
עו"ד יעל בועזעו"ד יעל בועזאזור המרכז053-9386035המשרד עוסק בתמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות מכר, חוזים והסכמים, ירושות וצוואות
יובל ניב, משרד עורכי דיןיובל ניב, משרד עורכי דיןאזור השרון והסביבה053-9377914עוסק בתחום האזרחי לרבות דיני עבודה, נזיקין ודיני משפחה, צוואות וירושות
עו"ד שרון בירון מרקוביץעו"ד שרון בירון מרקוביץאזור הדרום 053-9428863עו"ד מזה 20 שנים ונוטריון העוסקת בנזיקין, רשלנות רפואית, עבודה וחדלות פירעון
משרד עו"ד לוסי מאירמשרד עו"ד לוסי מאיראזור המרכז053-8007576עוסקת 13 שנה בדיני משפחה וירושה לרבות ליטיגציה בכלל הערכאות המשפטיות
עורכת דין, מגשרת ונוטריונית - סמדר קשת בר-אוןעורכת דין, מגשרת ונוטריונית - סמדר קשת בר-אוןאזור השרון והסביבה053-9428592עו"ד מגשרת ונוטריונית עם ותק רב בדיני משפחה, אזרחי, משקים חקלאיים ופשט"ר
עו"ד הלן דופרמן עו"ד הלן דופרמן אזור הצפון053-7341970המשרד עוסק בליטיגציה, מקרקעין, חובות, ירושות צוואות וגישור
נאוה סרף-הרשקוביץ עו"ד ומגשרתנאוה סרף-הרשקוביץ עו"ד ומגשרתאזור הצפון053-936860623 שנה בתחום דיני המשפחה, הצלחות מוכחות בתחום. שלוחות בחיפה ות"א
עו"ד רועי לוינגרעו"ד רועי לוינגראזור הצפון053-6130159בוגר הפקולטה למשפטים באוני` חיפה, עוסק בדיני משפחה/ירושה, ניסיון רב בתחום
שגית שאמי, משרד עו"ד נוטריון וגישורשגית שאמי, משרד עו"ד נוטריון וגישוראזור הדרום053-7105249משפחה ומקרקעין, משמורת, מזונות, הסכמי ממון, צוואות, יפוי כוח מתמשך והוצל"פ
עו"ד עדי מלאכיעו"ד עדי מלאכיאזור השרון והסביבה053-7293465עוסקת בתחומים מקרקעין נדל"ן, חוזים, מסחרי ועסקים, צוואות וירושות.
מירי נחשונוב משרד עו"ד ומגשרתמירי נחשונוב משרד עו"ד ומגשרתאזור הצפון053-8007664עו"ד משרד הפנים ובית הדין לעררים, הסדרת מעמד בישראל לבני זוג
משרד עו"ד גישור ונוטריון-חיה לזר נוטקיןמשרד עו"ד גישור ונוטריון-חיה לזר נוטקיןאזור השפלה והסביבה053-9428887דיני משפחה ומעמד אישי - גירושין, סכסוכי ירושה, אפוטרופסות, ידועים בציבור
עודד פרץ ושות` עודד פרץ ושות` אזור המרכז053-9428566עוסק בלשון הרע והוצאת דיבה, סכסוכי שכנים, פינוי שוכר, דיני עבודה ומשפחה