שלח הודעה ללא התחייבות
בלוג משפטי בלוג רשלנות רפואית רשלנות רפואית הצורך להוכיח קשר סיבתי

רשלנות רפואית הצורך להוכיח קשר סיבתי

 
מאת: ד"ר דוד שרים ושות`, עורך דין ורופא    053-9428497| פורסם ב: 30/07/2013 | צפיות: 670
5.0 מתוך 5.0
(מספר מדרגים 1)

  • איזור: אזור המרכז
  • כתובת: תל אביב: החשמונאים 117. למשרד סניפים באשקלון, תל אביב וטבריה
  • עיר: אשקלון
  • טלפון: 053-9428497
רוצה שנחזור אליך?
אל ד"ר דוד שרים ושות`, עורך דין ורופא

אחת הבעיות הנפוצות בתביעות רשלנות רפואית היא הצורך המשפטי להוכיח קשר סיבתי בין המעשים הבלתי זהירים של הצוות הרפואי והמוסד הרפואי, לבין הנזק שאירע, בפועל, לתובע.


קראו עוד בתחום

אחת הבעיות הנפוצות בתביעות רשלנות רפואית היא הצורך המשפטי להוכיח קשר סיבתי בין המעשים הבלתי זהירים של הצוות הרפואי והמוסד הרפואי, לבין הנזק שאירע, בפועל, לתובע.


הפער בין תפיסת הרשלנות אצל האדם ברחוב, לבין המצב המשפטי הוא גדול ולעיתים גם בלתי נתפס. בהרבה מקרים פונים אלינו אנשים שסבורים כי ניזוקו כתוצאה מרשלנות רפואית והם משוכנעים כי עצם הסיפור מהווה אסמכתא לרשלנותו של הצוות הרפואי או הצוות הנתבע. מטרת רשימה קצרה זו היא להבהיר כי מבחינה משפטית יש צורך להוכיח כל אחד מרכיבי הרשלנות של הרופא מעבר למה שאדם רגיל היה מסתפק בו.


להלן דוגמה מאחד מתיקי המשרד שתסביר - חולה מושתלת כליה משתוקקת לילד. בשל העובדה כי היא מושתלת כליה נאסר עליה להרות, והיא זקוקה לפונדקאית שתשא את העובר המופרה שמקורו בביצית שלה ובזרע של בעלה. האישה פנתה לעבור טיפולי פריון בבית חולים. למרות מספר גדול, יחסית של טיפולים, הם כשלו. באחד מטיפולי הפריון, שבמסגרתם מקבלת האישה תרופות הורמונאליות לצורך יצירת ביציות רבות ככל שניתן, נגרם לאישה זיהום שחייב ניתוח דחוף. מייד בסמוך לניתוח הדחוף שבוצע בלילה, חדלה הכליה המושתלת מלפעול ולמעשה האישה נזקקה לחזור ולהיות מטופלת בדיאליזה.


בעוד שברוב המקרים האדם 'הרגיל' יסיק כי קיים קשר סיבתי בין הניתוח לבין אובדן הכליה, הרי שמבחינה משפטית יש צורך להוכיח קשר כזה, והוא איננו מובן מאליו. יתירה מזאת, הנתבעים יטענו, כי לפי הסטטיסטיקה, כליה מושתלת מחזיקה באופן סטטיסטי כעשר שנים, ולאחר מכן, בהתאם לסטטיסטיקה הרפואית, היא ממילא מפסיקה לתפקד. בהנחה שהכליה המושתלת של האישה שאת סיפורה הבאנו לעיל  כבר נמצאת בגופה 13 שנים ופועלת היטב, האם אובדן הכליה הוא בגדר 'נזק' או שמא בכלל הכליה המושתלת הייתה צפויה מבחינה סטטיסטית להפסיק לפעול?


היעלה על הדעת כי מטופלת זו שאצלה הכליה תפקדה ללא רבב, למרות שחלפו 13 שנים מהשתלתה, לא תזכה לפיצוי בגין איבוד הכליה הרשלני? לשיטתנו - לא. אישה זו ראויה לפיצוי ואף פוצתה על ידי הגורם שהתרשל.


הכלים העומדים לרשות התובעים בתיקי רשלנות רפואית מורכבים בראש ובראשונה מניתוח רפואי נכון של התיק הרפואי ומחוות דעת מתאימה של המומחה הרפואי המתאים. לא פעם, מומחים רפואיים שכותבים חוות דעת בתיקי רשלנות רפואית ואשר לא הונחו כראוי על ידי עורכי הדין שמטפלים בתיק, מעדיפים שלא להתייחס לפרטי הרשלנות ולקשר הסיבתי, ולכתוב את עיקר חוות דעתם ביחס לתוצאה (כלומר ביחס לנזק שנגרם). במקרה כזה, יקשה מאד על התובעים להוכיח בבית המשפט רשלנות וקשר סיבתי, שכן בדרך כלל, ולפחות במקרים המובהקים, אין מחלוקת על הנזק ועיקר המחלוקת היא על השאלה אם הצוות הרפואי גרם לנזק, ואם ההתרשלות הנטענת כלפי הצוות הרפואי היא הגורם לנזק.


כלי נוסף העומד לרשות התובעים היא הנחה משפטית שנקבעה בפקודת הנזיקין ונקראת: "הדבר המדבר בעד עצמו". הנחה משפטית זאת, שאת קיום התנאים לה-יש להוכיח, קובעת, כי במקרים בהם המכשיר באמצעותו נגרם נזק היה ברשות הצוות הרפואי, וכי התובע לא ידע ולא היה עליו לדעת מה הנסיבות של האירוע [למשל במהלך ניתוח בו החולה מורדם ולא יכול לדעת מה קורה סביבו], ולבית המשפט נראה כי המקרה מתיישב יותר עם רשלנות מאשר עם העדר רשלנות – כי אז מתהפך נטל הראייה במשפט, והצוות הרפואי הוא זה שצריך להוכיח כי נהג ללא דופי.


הבעיה הפרקטית היא, כי רק לעיתים נדירות מיושם סעיף זה ולכן, על פי רוב, התובע הוא זה שצריך להוכיח את טענותיו.
סוף דבר; ניתוח נכון של החומר הרפואי והכוונה של המומחה מטעם התובע הם אבן יסוד בהצלחה בתביעת רשלנות רפואית, ובנוסף יש לנסות ולטעון את הטענות המתאימות על מנת להפוך את נטל הראיה ולגרום לצוות הרפואי להוכיח כי פעל כשורה, דבר המקל עד מאד את ניהול התביעה על ידי התובע.
 


עודכן ב: 30/07/2013

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
עוד בנושא רשלנות רפואית
חדשות ופסקי דין בנושא רשלנות רפואית
צעירה אשר עברה ניתוח להסרת ציסטה מהצוואר, הגישה תביעה לפיצויים בטענה שבמהלך הניתוח הוסרה בטעות בלוטת לימפה - דבר שאילץ אותה לעבור ניתוח שני כדי להסיר את הציסטה, והתיר צלקות ונזק עצבי. היא תקבל פיצויים בסך של 295 אלף שקלים
מאת: LawGuide | 11/06/2019
תשובות של עורכי הדין בפורום
(פרסום ממומן)


עו"ד אריק ריביצקי  עו"ד אריק ריביצקי אזור הדרום053-9386727המשרד עוסק התחום הנזיקין והביטוח הלאומי, שלוחות באשקלון ובאר שבע
רונן מעוז משרד עו"דרונן מעוז משרד עו"דאזור המרכז053-7359661נזקי גוף וביטוח לרבות ביטוח לאומי, רשלנות רפואית ותאונות
לנציאנו, פרייז ושות`לנציאנו, פרייז ושות`אזור המרכז053-9428442עוסקים בנזקי גוף, תאונות דרכים, ביטוח לאומי ועוד..
אורלי זפרני לביא, משרד עורכי דיןאורלי זפרני לביא, משרד עורכי דיןאזור המרכז053-6130164עוסקת ברשלנות רפואית, תאונות דרכים, ביטוח לאומי, פוליסות ונזקי גוף.
אייל בן ישי משרד עורכי דיןאייל בן ישי משרד עורכי דיןאזור הצפון053-9377900למעלה שנות מ-15 ניסיון ברשלנות רפואית, תביעות ביטוח ותאונות.
אסף-זלוואס-פן עורכי דיןאסף-זלוואס-פן עורכי דיןאזור המרכז053-7101882משרד מקצועי ובעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית, הביטוח והנזיקין.
שטובר & טולדנושטובר & טולדנוירושלים והסביבה 053-9428385מעל ל-97% הצלחה בתביעות בתחום הרשלנות רפואית ונזקי גוף
יהושוע (שוקי) בלנגה - משרד עו"דיהושוע (שוקי) בלנגה - משרד עו"דאזור הצפון053-9428843עוסק בתחום הנזיקין לגווניו, בעבירות כלכליות ובצווארון לבן
ענת אשכנזי, משרד עורכי דיןענת אשכנזי, משרד עורכי דיןאזור השפלה והסביבה053-9386724עוסקת בנזקי גוף ותביעות עבודה, רשלנות רפואית, ותביעות רכוש וביטוח.