שלח הודעה ללא התחייבות
בלוג משפטי בלוג משפחה וירושה קביעת אבהות - מתי נדרשת בדיקת רקמות, ומהם הקשיים הקיימים?

קביעת אבהות - מתי נדרשת בדיקת רקמות, ומהם הקשיים הקיימים?

 
מאת: ויקטוריה גלפנד, עו"ד    | פורסם ב: 19/05/2011 | צפיות: 22933
4.4 מתוך 5.0
(מספר מדרגים 10)

רוצה שנחזור אליך?
אל ויקטוריה גלפנד, עו"ד
מאמרים נוספים
מאת ויקטוריה גלפנד, עו"ד

    מתי נדרשת קביעת אבהות והקושי בחוק הישראלי ...


    קראו עוד בתחום

    על קביעת אבהות בישראל: מתי נדרשת בדיקת רקמות, ומהם הקשיים הקיימים

     
    מאת עו"ד ויקטוריה גלפנד


    איך מוכיחים אבהות בישראל?

     

    ברחבי העולם, כאשר אדם רוצה לבדוק את קרבתו הביולוגית לילד (בדרך כלל מדובר בהוכחת אבהות – היולדת היא האמא ובכך אין ספק), הוא פונה למעבדה לבדיקות גנטיות, מוסר דגימות דם או רוק שלו ושל הילד, ומקבל תוצאות חד משמעיות בתוך מספר ימים.

     

    בארץ, לעומת זאת, אין אפשרות לבצע בדיקת אבהות באמצעות בתי חולים פרטיים. מי שרוצה לקבל הוכחה חותכת לכך שאדם מסוים הוא אביו של ילד מסוים,אינו יכול פשוט למסור דגימות גנטיות בבית חולים - אלא הוא מוכרח לפנות קודם לבית המשפט, להגיש בקשה מפורטת ומנומקת, ולקבל צו המורה על עריכת הבדיקה. רק אז יוכל ללכת לבית החולים ולבצע שם את הבדיקה.

     

    הסיבה לכך פשוטה: חוקי הדת במדינת ישראל. אם הבדיקה הגנטית תוכיח שהילד נולד לאישה נשואה מגבר שאיננו בעלה, הרי שהילד הוא ממזר, ולכן יחולו עליו מגבלות הלכתיות מרחיקות לכת. זו הסיבה לכך שעריכת בדיקות גנטיות בישראל נתונה לפיקוח, שבמסגרתו בית המשפט והפרקליטות (המייצגת את היועץ המשפטי לממשלה) בוחנים בכל מקרה לגופו האם מתן צו לביצוע הבדיקה עולה בקנה אחד עם שיקולי "טובת הילד". בחלק מהמקרים, למרות רצון ההורים (או מי שיתברר בסופו של דבר שהוא איננו האב) לדעת באופן נחרץ מיהו אביו של הילד, המדינה לא תאפשר להם זאת – הרצון למנוע "מימזור" של הילד גובר על רצונם של האב/מי שאינו אב לדעת את האמת לאשורה.

     

    ברור לכל כי לקביעה שאדם הוא אביו של ילד ישנן השלכות מרחיקות לכת: מעבר לתשלום מזונות לילד עד הגיעו לגיל בגירות, עניינים רבים נוספים מושפעים מקביעה זו, ביניהם זכויות ירושה, ענייני אפוטרופסות, וגם סוגיות משמעותיות כמו בריאות (במקרה של מחלות גנטיות) וזהותו העצמית של ילד המעוניין לדעת מי הוא אביו.

     


    מהם המקרים הנפוצים שבהם צריך לקבוע אבהות?

     

    ישנן נסיבות רבות שבהן מתעורר צורך בקביעת אבהות. כאן נציין רק את המקרים הנפוצים ביותר:

     


    א. גבר שמתכחש לאבהותו- כאשר גבר מסרב להודות באבהות על ילד, ואמו של הילד דורשת לקבלהכרזה על האבהות.

    אם האישה אינה נשואה, ואף לא הייתה נשואה בתקופה שקדמה ללידת הילד, בית המשפט יעדיף בדרך כלל את זכותו של הילד לדעת את זהות אביו, על פני זכותו של הגבר שלא לדעת מיהו בנו – ובדרך כלל אישה במצב כזה תקבל צו המורה לבצע את הבדיקה.

     


    האם ניתן לכפות על גבר לבצע בדיקת אבהות?ומה עושים אם הוא מתנגד?

     

    עד אמצע 2008, כאשר גבר סירב לשתף פעולה עם ההליכים ולהגיע לבדיקה עפ"י צו בית משפט, ביהמ"ש נהג לקבוע את אבהותו על סמך עצם הסירוב (שהרי אם אדם מסרב להיבדק, כנראה שיש לו מה להסתיר).


    באמצע 2008 התקבל התיקון לחוק מידע גנטי, שעל פיו ניתן לחייב לבצע בדיקה לא פולשנית להוכחת אבהות (כגון ביצוע של בדיקה גנטית השוואתית מדגימת רוק של האב, במקום מדגימת דם).

     


    ב. גבר שיש לו ספקות בנוגע לאבהותו - כאשר לגבר יש ספקות האם הוא אביו של הילד, והוא מעוניין לקבל הוכחה ברורה לאבהותו.


    אם יש הסכמה של שני הצדדים, והאישה אינה נשואה (ואף לא הייתה נשואה בסמוך לפני לידתו של הילד), בית המשפט ייתן אישור לבצע את הבדיקה ללא קושי. אם תוצאות הבדיקה מוכיחות את הקרבה הגנטית, אז יינתן פסק דין שקובע אבהות.

     

    כאשר האישה מתנגדת לביצוע הבדיקה, בית המשפט יתייחס בדרך כלל לסירובה כאל הודאה בכך שיש לה מה להסתיר, וביכולתו של בית המשפט לתת פסק דין בעניין האבהות (או אי-אבהות) עלסמך עצם הסירוב, כלומר לקבוע שהגבר האמור הוא אכן האב (או איננו האב), גם ללא ביצוע הבדיקה.

     

    ג. אישה נשואה – כאשר לאישה נשואה, או שהייתה נשואה זמן קצר לפני לידתו של הילד, נולד ילד מגבר שאינו בעלה.

     

    עפ"י החוק, גבר יכול להוליד ילדים בכל עת, עם כל אישה שירצה (למעט אישה שנשואה לאחר), והילד ייחשב לילד משותף שלו ושל האישה.

     

    לעומת זאת, לגבי נשים העניין שונה: עפ"י חוק מרשם אוכלוסין, אישה שהייתה נשואה עד סמוך לפני לידת הילד – כלומר, ילדה בתוך פחות מ-300 יום (10חודשים) אחרי שהתגרשה - הילד שנולד ייחשב כילד משותף לה ולבעלה הנ"ל, ורק בית משפט מוסמך לקבוע אחרת. יחד עם זאת, בכל התיקים שבהם האישה, הבעל או הגבר השני הם יהודים, הרי שקביעת אבהות של הגבר שאיננו הבעל תביא למימזורו של הקטין – ולכן בתי המשפט יימנעו מלאפשר ביצוע בדיקת רקמות.

     

    ד. זוג לא נשוי - כאשר גבר ואישה שאינם נשואים הם הורים לילד משותף, והאב לא נרשם במשרד הפנים כאביו של הילד במהלך השנה הראשונה לחייו של הילד.

     

    במשך שנה מיום הלידה (וגם כאשר התינוק עדיין בבית החולים), יכולים שני ההורים למלא טופס של משרד הפנים, שבו הם מצהירים כי הילד הוא ילדם המשותף, ומשרד הפנים ירשום את בני הזוג כהוריו של הילד בהתאם להצהרה זו.


    אם ההורים התעכבו ולא רשמו את הילד כבנם במהלך השנה הראשונה לחייו, הם יצטרכו להוכיח את האבהות בבית המשפט, כלומר להגיש בקשה למתן צו לעריכת בדיקה גנטית; הצהרה בלבד כבר לא תספיק.

     

    כאשר מדובר בזוג נשוי, הבעל יירשם אוטומטית כאביו של הילד שנולד לאשתו, גם מבלי הודעה שלהם בנושא.

     


    ה. כאשר ההורים הם זוג "מעורב", כלומר רק אחד מביניהם הוא בעל תעודת זהות ישראלית, ואילו השני הוא אזרח זר.

     

    במקרים כאלה משרד הפנים נוטה לגלות יחס חשדני ביותר כלפי הצהרותיהם של בני הזוג בדבר ההורות המשותפת, בייחוד כאשר בניהזוג אינם נשואים.

     

    החשד הוא שמדובר בנישואים פיקטיביים ובהצהרות שקר, מתוך רצון להסדיר את מעמדו של האזרח הזר בישראל.


    בפועל, כאשר אחד מבני זוג איננו אזרח ישראלי ובני הזוג לא היו נשואים או מוכרים כבר במשרד הפנים כידועים בציבור לפני שנוצר ההיריון, משרד הפנים מחייב אותם לקבל פסק דין מבית המשפט בדבר האבהות על הילד המשותף.

     


    ו. ילדים שנולדו באמצעות פונדקאות בחו"ל - כאשר תינוק להורים ישראלים נולד באמצעות פונדקאות בחו"ל.

     

    זוגות ויחידים שמולידים באמצעות פונדקאות בחו"ל נאלצים לעבור מסלול לא פשוט בכדי לקבל הכרה של מדינת ישראל בהורותם על הילדים, ובעקבותיה – לקבל אזרחות ישראלית לילדים, לרבות דרכונים ישראליים.

     

    גם במקרים אלה, יידרשו ההורים להוכיח קשר גנטי לתינוק, באמצעות פנייה לבית המשפט וקבלת צו המורה על ביצוע בדיקת רקמות.

     

    בכדי לייעל תיקי אבהות אלה ולקבל פסק דין בסמוך לאחר לידת הילדים, מומלץ להגיש את תביעת האבהות לבית המשפט כבר בשליש השני להריון, כלומר בחודש הרביעי או החמישי להריון. כך, כל מה שנותר לעשות לאחר הלידה הוא להעביר דגימות גנטיות של התינוק לבדיקה במעבדה מוסמכת – ועל סמך תשובות המעבדה לקבל פסק דין הקובע את ההורות על הילד.


    עו"דויקטוריה גלפנד התוותה את המסלול המתואר לעיל, שכבר הפך לנוהג בישראל, כשפעלה למעןראשוני הזוגות הישראלים שעשו הליכי פונדקאות בחו"ל.


     


    המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

    דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
    עוד בנושא משפחה וירושה
    חדשות ופסקי דין בנושא משפחה וירושה
    בנות זוג המגדלות ביחד שלושה ילדים שהגיעו לעולם באמצעות תרומת זרע, הוכרו באופן הדדי כאימהות של הילדים השייכים ביולוגית לאם השנייה. ההכרה בהורות תחל רטרואקטיבית מיום לידת הילדים, לפני חמש שנים ושנה
    מאת: LawGuide | 18/06/2019
    תשובות של עורכי הדין בפורום
    (פרסום ממומן)


    משרד עו"ד גישור ונוטריון-חיה לזר נוטקיןמשרד עו"ד גישור ונוטריון-חיה לזר נוטקיןאזור השפלה והסביבה053-9428887דיני משפחה ומעמד אישי - גירושין, סכסוכי ירושה, אפוטרופסות, ידועים בציבור
    עו"ד גילה עיניעו"ד גילה עיניאזור השפלה והסביבה053-9428406עוסקת בייפוי כח מתמשך, גירושין, ממון, משמורת, רכוש, צוואות וירושות ואבהות
    עו"ד שרון בירון מרקוביץעו"ד שרון בירון מרקוביץאזור הדרום 053-9428863עו"ד מזה 20 שנים ונוטריון העוסקת בנזיקין, רשלנות רפואית, עבודה וחדלות פירעון
    עורכת דין סופי אביב עורכת דין סופי אביב אזור הצפון053-7101180עוסקת במקרקעין ונדל"ן ליטיגציה צוואות וירושות אזור חיפה והצפון
    עודד פרץ ושות` עודד פרץ ושות` אזור המרכז053-9428566עוסק בלשון הרע והוצאת דיבה, סכסוכי שכנים, פינוי שוכר, דיני עבודה ומשפחה
    עו"ד עדי מלאכיעו"ד עדי מלאכיאזור השרון והסביבה053-7293465עוסקת בתחומים מקרקעין נדל"ן, חוזים, מסחרי ועסקים, צוואות וירושות.
    עו"ד רועי לוינגרעו"ד רועי לוינגראזור הצפון053-6130159בוגר הפקולטה למשפטים באוני` חיפה, עוסק בדיני משפחה/ירושה, ניסיון רב בתחום
    ד"ר איריס טרומן , משרד עו"דד"ר איריס טרומן , משרד עו"דאזור המרכז053-8007701ליווי וייצוג בתביעות: דיני עבודה, דיני משפחה, משפט מסחרי, לשון הרע ומקרקעין.
    עו"ד ומגשרת רבקה נירעו"ד ומגשרת רבקה ניראזור המרכז053-7105254עוסקת בדיני משפחה וגישור, ייפוי כוח מתמשך, מקרקעין, פשיטת רגל וכינוס נכסים
    עו"ד הלן דופרמן עו"ד הלן דופרמן אזור הצפון053-7341970המשרד עוסק בליטיגציה, מקרקעין, חובות, ירושות צוואות וגישור
    מעודה יוסף - עו"ד ומגשרמעודה יוסף - עו"ד ומגשראזור השרון והסביבה053-9428951דיני נזיקין, דיני משפחה, עבודה ומקרקעין
    עורכת דין, מגשרת ונוטריונית - סמדר קשת בר-אוןעורכת דין, מגשרת ונוטריונית - סמדר קשת בר-אוןאזור השרון והסביבה053-9428592עו"ד מגשרת ונוטריונית עם ותק רב בדיני משפחה, אזרחי, משקים חקלאיים ופשט"ר
    שוובר - קלביר משרד עו"דשוובר - קלביר משרד עו"דאזור הצפון053-9386787המשרד עוסק בדיני משפחה וירושה, ייפוי כוח מתמשך, דיני עבודה ולשון הרע.
    סביר ושות` משרד עורכי דיןסביר ושות` משרד עורכי דיןאזור השפלה והסביבה053-7933128כ-20 שנות ניסיון במקרקעין, נזקי גוף ותאונות, דיני משפחה והסדרת מעמד בישראל
    עו"ד ומגשרת ענבל כספי גאון עו"ד ומגשרת ענבל כספי גאון אזור הצפון053-6130839עוסקת בדיני משפחה, גישור בגירושין בין בני זוג, הסכם ממון וחיים משותפים.